מעשה רקח על הלכות מכירה ח:ג

מכר שדהו מפני רעתה וכו'. אין להקשות דלעיל סוף פ"א פסק רבינו, במוכר עשר שדות דאם נתן מקצת הדמים לא קנה אלא כנגד מעותיו ולא חילק בין עייל ונפיק אזוזי ללא, וכן אם מכר מפני רעתה, והנה לההיא דעייל ונפיק אזוזי כבר הוא נלמד מדברי הרב המגיד ז"ל שם, דלא שנא מוכר עשר שדות ממוכר אחת, אף דלא משמע הכי מדברי הרמ"ך שהביא בספר אסיפת זקנים [ב"מ] דף [ע"ז ע"ב] עיי"ש, אך הא דמפני רעתה לא איתברר לן, דהן אמת שאם מכר כל העשרה מפני רעתם כולם פשיטא דהוא הדין והיינו טעמא, אך מאי דאיכא לאיסתפוקי אם היו מקצתם רעות מאי כגון חציין, דהא אי איכא רובא מסתברא דאזלינן בתר רובא אבל אי הוו חציין לא ידעינן.