מעשה רקח על הלכות מכירה כט:יב

קטן שהגדיל וכו' אע"פ שאינו יודע וכו'. כבר ביאר רבינו לעיל הל' ו', דמשש שנים ולמעלה אם יודע בטיב משא ומתן כל מעשיו קיימים במטלטלין, וראיתי למהרשד"ם חו"מ סי' רל"ז שכתב וז"ל: דבמטלטלין דעת הרמב"ם שאין מקחו מקח וממכרו ממכר עד שיהיה בן י"ב, ואפילו מי"ב שנה ואילך צריך שנראה שיודע בטיב משא ומתן וכו', ע"כ. וקשה טובא דאיך תהיה גירסתו כן, חדא דמשמע דקודם י"ב אפילו יודע בטיב משא ומתן אין מעשיו קיימים, וזה הוי היפך הסוגיא דפעוטות בגיטין דף נ"ט [ע"א] דקתני להדיא מבר שית עד עשר מעשיו קיימים, וכל חד לפום חורפיה, ותו דאיך לא ראה דברי הרה"מ שם ד"ה ומשש שנים עד שיגדיל וכו', הן אמת שגירסת הטור ז"ל חו"מ ריש סי' רל"ה היא, וכבר הושג מהרב בית יוסף והרב ב"ח ז"ל, והגם כי הדרישה ופרישה ז"ל שם צידד להסביר דבריו דמדין תורה קאמר דומיא דנדרים וכו', עיי"ש. אכתי קשה תרתי, חדא, דנדרים שאני דאית לן רבויא דאיש כי יפליא דמינה דרשו ז"ל מופלא הסמוך לאיש, ותו דהטור ז"ל ראה דברי הרה"מ ז"ל כמו שכתב הוא עצמו שם ס"ק ח', והרה"מ כתב להדיא מהסוגיא דפעוטות וכו', ואף להלצת הדרישה ופרישה ז"ל איך יניח רבינו דברי התלמוד ערוך ויביא דין שלא הוזכר שם כלל.