מעשה רקח על הלכות מכירה כח:א

האומר לחבירו בית כור עפר וכו'. בבא בתרא דף ק"ב [ע"ב], ופירש רשב"ם ז"ל, דדוקא בית כור עפר, אבל אם אמר לו בית כור ולא הזכיר עפר אפילו היו שם סלעים הרבה הגיעו וכו', דיד לוקח על התחתונה, והתוספות חלקו עליו וכתבו, דלרבותא נקט עפר דאפילו הכי פחות מי' טפחים נמדדין עמה, ולא תקשה על התוספות דקיימא לן יד לוקח על התחתונה, וכשלא הזכיר עפר מנא ליה דנמדדין עמה, דאדרבא נמדדין עמה היא לטובתו של מוכר. אכן לדברי רשב"ם קשה קצת דאדמפליג בסיפא בדאמר ליה בבית כור עפר, ליפלוג וליתני בדידה דאמר ליה בית כור לחוד ולא הזכיר עפר הויא רבותא טפי, דאפילו כל הבית כור סלעים אפילו הכי נמדדין דהא חזי למשטח ביה פירי, ואפשר דהא לא הויא רבותא דידוע דיד לוקח על התחתונה. עוד פירש רשב"ם ז"ל, בנקעים עמוקים י' או סלעים גבוהים י', דברחבים דקאמר קשה קצת דמשמע דאם לא היו רחבים ד' אפילו עמוקים י' או גבוהים י' נמדדים עמה, וסתם מתניתין לא משמע הכי, דפחות מכאן דקתני אגובה ואעומק קאי, ואיך שיהיה דברי רשב"ם ז"ל נראה שהם לקוחים מהירושלמי כמו שכתב הרה"מ ז"ל, אך במה שסיים הרה"מ ז"ל ומכל מקום משמע התם בהדיא מתוך בעיא זו שאם יש ברחבן ד' על ד' אין נמדדין כדברי רשב"ם ז"ל ע"כ, וכתב עליו הרב בית יוסף ז"ל חו"מ סי' רי"ח דדבריו אינן מובנים, דמשמע מינייהו דהיינו ברחבן ד' על ד' אע"פ שאין בהם י' קאמר רשב"ם דאין נמדדין, והא ודאי ליתא דתרתי בעי רשב"ם, שיהיו גבוהים או נמוכים, ושיהיה בהם ד' על ד' עכ"ל, ולענ"ד הן אמת דדברי הרב המגיד ז"ל באו בקיצור, אך האמת נראה דכוונתו אעיקר דבריו דאמתניתין הביא פירוש רשב"ם וכגון שרחבים ד' על ד', ועלה אייתי דברי הרשב"א שהזכיר הירושלמי וכו', ועכשיו בא להכריח פירוש רשב"ם ז"ל, דאף דעמוקים או גבוהים י' בעינן ג"כ שיהיו רחבים וכו', וכן כתב הרב בעל הדרישה והרב כנסת הגדולה ז"ל עיי"ש. ומכל מקום המעיין יראה שלכאורה כדין תפס הרב בית יוסף ז"ל, ודברי רבינו ז"ל סתומים כדברי המשנה.

בכלל הבית כור בלא דמים וכו'. אין דבר זה מבואר בגמרא, ואדרבא היה לנו לומר דיד לוקח על התחתונה, ואפשר דרבינו למדו מדין יציע פחות מד' אמות שהוא בכלל הבית כמו שכתב לעיל בפרק כ"ה, אף שיש לדחות דהתם לא מכר במדה, ועיין להר"י מיגש ז"ל.