מעשה רקח על הלכות מכירה כז:י

המוכר את הבור לא מכר את מימיו וכו'. קשה קצת דמה נשתנה בור מאשפה וכוורת ושובך, ויש לומר דבור צריך הוא למימיו לשתות דהוו חיותו של אדם, משא"כ באינך דלא הוו כל כך וקיימא לן מוכר בעין יפה מוכר, וכן כתב בשו"ת הרדב"ז ז"ל שנדפס מחדש [בלשונות הרמב"ם] סי' קצ"ב עיי"ש, ומיהו דוקא במוכר אבל גבי הקדש פסק רבינו פ"ה דמעילה כסתם מתניתין פרק ג' דמעילה ולא יליף הקדש מהדיוט עיי"ש, וכן כתב התוספות יו"ט ז"ל בפרק המוכר את הספינה, עיי"ש מה שפלפל.