מעשה רקח על הלכות מכירה כו:א

המוכר את העיר מכר בתים ובורות וכו'. דברי רבינו נלמדים מהמשנה והברייתא בבבא בתרא דף ס"ח [ע"א] ופסק דלא כר' שמעון בן גמליאל דאמר שם, המוכר את העיר מכר את הסנטר, וכן כתב בפירוש המשנה עיי"ש. ואף דרבינו פוסק כר' יוחנן דכל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה, ועדיפא מינה כתב הרב כסף משנה ז"ל פ"ט דטומאת מת ה"ה, דכתב דרבינו סבירא ליה דהך כללא הוא אפילו בברייתא, וכבר עמד בקושיא זו הרא"ש ז"ל על דברי הרי"ף ז"ל שגם הוא פסק דלא כרשב"ג עיי"ש, אך יישר חיליה דהרב ש"ך ז"ל שתמה על הרא"ש דהא דרשב"ג דמתניתין אוקמוה בשיטה בפרק המוכר את הספינה (בבא בתרא דף ע"ח) [ע"ב] ולית הלכתא כחד מינייהו, וכן כתב הרא"ש גופיה שם, נמצא דגם הוא סותר דברי עצמו, ואילו הרי"ף ז"ל הוה ס"ל כסברת רבינו תם שהביאו התוספות במציעא דף ס"ט דכללא דר' יוחנן הוי אף דאתי בשיטה הוה ניחא קצת, אך מכיון שהרי"ף כתב להדיא בפרק המוכר את הספינה דרשב"ג אתי כשיטה ולית הלכתא כחד מינייהו, הדרא קושיא לדוכתא וצ"ע רב.

ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה וכו'. לשון המשנה אפילו היו בה בהמה ועבדים הרי כולן מכורים,

ורבינו השמיטם, אמנם הטור חו"מ סי' רט"ו העתיקם, ונראה דרבינו פוסק כהברייתא אשר שם דקתני, אבל לא שיריה ולא בנותיה וכו', ושם לא הוזכרו אלו, אמנם הטור שפסק כהמשנה הזכירם וק"ל.