מעשה רקח על הלכות מכירה כה:א

כיצד מכר את הבית לא מכר את היציע וכו'. כתב הרב כסף משנה ז"ל, דנראה מן ההלכות דהא דלא מכר את היציע דוקא כשהוא מבחוץ או בעוביו של כותל, אבל אם הוא בפנים בבית הרי הוא מכור ע"כ. ולזה נוטין דברי הרב המגיד ז"ל שכתב, כמו תא שעושין סביבות הבית מבחוץ וכו', ויש שעושין כן בתוך עביו של כותל ע"כ. ודברי רבינו שקולין שלא הזכיר אלא סביבות הבית סתם, וגם לא חילק אלא בשיעור המדה. ודע שהרב כנסת הגדולה חו"מ סי' רי"ד בהגהת הטור אות ד' הביא שם מהר"א די בוטון ז"ל, דלא אמרו מכר את הבית לא מכר את היציע אלא דוקא כשלא החזיק, אבל החזיק ג' שנים ובא בטענה מהני ליה חזקה ע"כ, והוא דבר פשוט הרבה דבחזקה דג' שנים ועמה טענה מהני לכל מילי לכו"ע, ונתבאר בדברי רבינו פרק י"א דטוען ונטען.

וכן העלייה שעל גבי הבית וכו. קשה קצת דמשמע דאם אינה עשויה כפרטים הללו אינה בכלל הבית, ובפרק ז' דנדרים תנן וחכמים אומרים עליה בכלל בית, ופסקה רבינו פ"ט דהלכות נדרים הל' ט"ו, אם לא שנאמר דרבינו לא נחית כאן אלא לבאר מה נקרא עליה דאם היא עשויה באופן אחר לא מקרי עליה, ובהכי ניחא קצת. אכן ראיתי להתוספות יו"ט ז"ל שתמה על ההיא שהביא הטור חו"מ סי' רי"ד שכתבו דאין עליה בכלל בית ותמה עליהם מהך מתניתין, ואני תמיה על תמיהתו ז"ל, דהרי מסוגיא דפרק בתרא דמנחות משמע בהיפך דעליה אינה בכלל בית, והר"ן ז"ל שם כתב כן להדיא דמההיא סוגיא אפשר דהלכה כר' מאיר דסבירא ליה דעליה אינה בכלל בית, מעתה אם היש אומרים שהביא הטור פסקו כר' מאיר מכח הסוגיא דמנחות אין כאן שום גמגום, וקרוב למה שכתבתי תחילה בדעת רבינו צריך לומר ג"כ לדעת הרמ"ה שהביא הטור שם, שאם היא עשויה על תקרת הבית ויש בה ד' אמות וגבוה עשרה אפילו אינה פתוחה אלא לתוך הבית אינה נמכרת עמו ע"כ, והרי כשהיא עשויה על תקרת הבית וכו', ודאי דנקראת עליה לענין נדרים מכל שכן שהיא פתוחה לתוך הבית.