מעשה רקח על הלכות מכירה כד:טז

ואם נפלה חוזר ובונה אותה וכו'. דברי רבינו צריכים ביאור במה שכתב, ואם נפלה חוזר ובונה אותה ואם רצה לבנות על גבה בונה כשהיה מקודם, דהך כשהיה מקודם אין לו משמעות לכאורה, דמכיון שכתב ואם נפלה חוזר ובונה אותה ודאי דהיינו כמו שהיתה מקודם, מעתה כשכתב ואם רצה לבנות על גבה משמעותו על גבי הדיוטא, ואיך סיים כשהיה מקודם, הרי מקודם לא היה זה, ואפשר דהך כשהיה מקודם כוונתו כלפי הכח שהיה לו דקודם שמכר ודאי שהיה לו כח לבנות על גבי הדיוטא שהרי כל הבתים שלו, עכשו נמי אף שמכר התחתונות מכל מקום כיון ששייר לעצמו הדיוטא העליונה שייר ג"כ כל האויר שעליה ויכול הוא לבנות על גבה כל מה שירצה על גבי הדיוטא כדי שלא יאפיל על בעל הבית, וזה נראה שנתן מקום להראב"ד ז"ל להשיג ולכתוב שאפילו בנין חדש בונה, מפני שהבין דהך כשהיה מקודם אנפלה חוזר ובונה אותה קאי, כלומר דדוקא בנפלה שרינן ליה לבנות על גבה, אבל אם לא נפלה לא, ולזה השיג ז"ל דזה אינו דאפילו בנין חדש יכול לבנות דבשלו הוא בונה, אבל לפי האמת גם רבינו מודה ואזיל לדבר זה כמש"כ. שוב מצאתי בשו"ת הרדב"ז שנדפס מחדש ח"ב סי' קע"ח שנשאל על לשון הראב"ד ורבינו ז"ל, ורצה להגיה הך כשהיה מקודם אחר מה שכתב ואם נפלה חוזר ובונה אותה, ולענ"ד אין צריך להגהה זו ע"פ מה שכתבתי, ועיי"ש שהאריך בביאור.