מעשה רקח על הלכות מכירה כג:יב

וכמה מניח וכו' בריכה ראשונה וכו'. בבא בתרא דף פ' [ע"א], הלוקח פירות שובך מחבירו מפריח בריכה ראשונה, ובגמרא והתניא בריכה ראשונה ושניה, אמר רב כהנא לא קשיא הא לה הא לאמה, מאי שנא אמה דמיצטותא אברתא ואזוגא דשבקינן לה, איהי נמי תיצטוותא אאימא ואזוגא דשבקינן לה, אימא אברתא מיצטוותא ברתא אאימא לא מיצטוותא ע"כ, והעולה מפירוש רשב"ם ז"ל שם, דבעינן אמהות ובריכה ראשונה שלהם ובריכה אחרת מהבריכה שהולידו האמהות דהיינו שלשה דורות, אמנם התוספות ז"ל פירשו דלעולם בעינן בריכה אחת מכל אם ואם, ומאי דנקטו ראשונה ושניה לאו דוקא דאטו כי רוכלא ליחשיב וליזיל, כלומר דבכל אם עד סוף העולם בריכה ראשונה של מוכר והשאר שיולידו הוא של לוקח, וגם לפירושם ז"ל תתיישב הסוגיא. ויש להסתפק לפירוש רשב"ם דבעי ג' דורות, אם היו שם כמה אמהות מי נימא דבעי ג' דורות לכל אם ואם, או דילמא דבג' דורות לאם אחת סגי לישוב השובך, ונראה פשוט דהוא לא מכר אלא פירות השובך לא השובך עצמו, וכיון דגם הלוקח רוצה הוא בקיומו כדי להרבות פירותיו מעתה לעולם בעינן ג' דורות לכל אם ואם, ודעת רבינו מבוארת דאם יש בנות להאמהות דהיינו בריכה אחת בעינן בריכה אחרת להאמהות ועוד שתי בריכות מהבנות, ולפי זה אם לא היו השובך אלא בריכה אחת מניח שתי בריכות אחרות ודי בכך, אך אם היו שם הרבה אמהות ובנות לא אתפרש בדברי רבינו מה דינם, ונראה דהוא הדין והוא הטעם כמו שכתבנו לפירוש רשב"ם ז"ל, והשובך הוא שמכר ולא האמהות וקפדינן אקיום השובך. ודע שהטור ז"ל חו"מ סי' ר"כ פירש כדברי רשב"ם ז"ל, ושוב כתב וכתב הרמב"ם וכו', והשיג עליו הרב בית יוסף דכיון שהוא חולק על פירושו לא היה לו לכתוב וכתב הרמב"ם, אלא והרמב"ם כתב וכו', והדרישה שם ביאר דכוונת הטור על הדיוק שבדברי הרמב"ם שהוא מכוון לדברי הטור, והלא פירושו נכון אך מלבד שהוא היפך דברי הרב המגיד ז"ל, אכתי קשה דאיך יניח רבינו הדין האמור בגמרא בפירוש ויזכיר דין אחר מדעתו, לפחות הו"ל להשמיענו שניהם.

וכל הנולד מאחר שתי בריכות וכו'. הטור ז"ל היה גורס בדברי רבינו וכל הנולד מאותן שתי בריכות, והרב ב"ח ז"ל הסביר גירסתו בשני פנים ששניהם עולים בקנה אחד, אמנם הפרישה ז"ל כתב שם שגירסת הטור מדוקדקת יותר, עיי"ש דאין נפקותא מזה שהדין הוא מבואר.