מעשה רקח על הלכות מכירה כא:ג

ואין זה אלא כמשחק בקוביא וכן כל היוצא בזה. הסמ"ע ז"ל חו"מ סי' ר"ט ס"ק ב' כתב דרבינו סבירא ליה דמשחק בקוביא הויא אסמכתא, והרב ש"ך ז"ל שם חלק עליו דלא מצינו בשום מקום שיכתוב רבינו כן, וביאר ז"ל דרצה לומר דאין זה מכר אלא כמו שמשחק בשחוק קוביא הוא, ולא סמכה דעת הלוקח בזה, והיינו דנקט אין זה אלא כמשחק לשון שלילה ולא נקט הרי זה כמשחק וכו' ע"כ, ודבריו ז"ל נראין אף דמכל מקום לא הוי ליה לרבינו לכתוב כמשחק בקוביא, אלא כמשחק סתם, דבאמת מעשה שטות ושחוק זה. וידוע דמשחק בקוביא פסלו רבינו לעדות פ"י דהלכות עדות מפני שהוא אבק גזל, גם בפרק ו' דגזלה הל' י' כתב שהוא גזל דדבריהם, והך טעמא לא שייך הכא שהרי שניהם יכולין לחזור בהם, ומדכתב רבינו שלא סמכה דעתו של לוקח וכו', נראה דמשום אסמכתא קאמר, ומכל מקום דברי הרב ש"ך ז"ל נראין.