מעשה רקח על הלכות מכירה י:ג

אבל במתנה או במחילה וכו'. מבואר הדבר דתליוה וזבין אמרינן, תליוה ויהיב לא קאמרינן דבעינן קבלת מעות דוקא, וכמו שכתב בתחילת הפרק, ודלא כהרב ר"י ברזילי שהביא בשו"ת מהרי"ק ז"ל שורש קפ"ו, דאף בתליוה ויהיב בעי מסירת מודעא. והמשנה למלך ז"ל הקשה למה שכתב רבינו דאף שביטל המודעא מהני, שדין זה מוסכם מהכל, דהא איכא הרבינו יונה ורבותיו וצ"ע ע"כ, ולענ"ד נראה דכלפי רוב הפוסקים רובם ככולם סבירא להו הכי, להכי נקט האי לישנא ואין צריך להצריכו עיון, ובדין הפשרה עיין בשו"ת מנהיר [מהר"ם מלובלין] סי' כ"ג.