מעשה רקח על הלכות מכירה א:ו

כיון שנתן קנה וכו'. קידושין דף ז' [ע"א], וכבר ידוע מה שתמה הר"ן ז"ל ומה שהליץ הרב המגיד ז"ל בעד רבינו, והרב בית יוסף חו"מ סי' ק"צ כתב, דרבינו הוה גריס הא דאמר רבא וכן לענין ממונא, סמוך לתן מנה לפלוני וכו', והוא דוחק גדול לשבש כל הסוגיא, דהרי שקלו וטרו טפי בהא דתן מנה לפלוני, ובתר הכי מייתי ההיא דהילך מנה, ומוקים לה באדם חשוב, ובתר הכי קאמר רבא וכן לענין ממונא, ואיך נאמר כדברי הרב ב"י ז"ל, והרב ב"ח ז"ל כתב, דרבינו ס"ל דבבא קמייתא דלמדו מדין ערב למה יגרע ממון מקדושין, משא"כ אינך תרתי בבי דלמדין מעבד כנעני דווקא לענין קדושין דגמר עבד לה לה מאשה אמרינן הכי, משא"כ לגבי ממונא דמספקא ליה אי ילפינן מדין קדושין או לא, לכך השמיטם עיי"ש, ולענ"ד לכולהו איכא למפרך מההיא דקאמר התם, וצריכא דאי אשמועינן קדושין משום דהא איתתא ניחא לה בכל דהו כדריש לקיש, דאמר ריש לקיש טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו, אבל ממונא אימא לא, ואי אשמועינן ממונא משום דאיתיהיב למחילה, אבל קדושין אימא לא, צריכא, ע"כ. הרי דאכולהו קאי דאיתקוש ממונא לקדושין, ומזה אני תמיה על הרא"ש ז"ל שהשמיט הא דוכן לענין ממונא והצריכות של הגמרא, אמנם הרי"ף ז"ל הביא ההיא דוכן לענין ממונא, ואין עליו שום תפיסה, ואולי דהר"ן ז"ל והנמשכים אחריו לא היו גורסין לה בדברי הרי"ף ז"ל עוד אני תמיה על הרא"ש ז"ל, מההיא דפרק השוכר את הפועל (עבודה זרה דף ס"ג) [ע"ב], דפריך עלה דאין חנוני מקיפו דלא משתעבד ליה, מהא דרבא האומר לחבירו תן מנה לפלוני ויקנו כל נכסי לך קנה מדין ערב וכו', ע"כ, והן הן דברי רבינו, ואיך השמיטה הרא"ש ז"ל בסוגיין, אמנם לדעת רבינו יש לומר בחדא מתרתי, או דהוא מפרש וכן לענין ממונא דלא קאי אלא אהך דתן מנה, מכח אידך מימרא דרבא דפרק השוכר את הפועל, או דחדא מינייהו נקט, והוא הדין לאידך, וסמך אמה שכתב בפרק ה' דאישות ששם הזכיר כולם, ותדע דהך דוכן לענין ממונא סמיכה לההיא דאדם חשוב, ואפ"ה השמיטה רבינו בהלכות מכירה, והרב ב"י בשו"ע חו"מ סי' ק"צ הזכיר כולם בהלכות מכירה בשם יש אומרים, ולענ"ד ההכרח של הצריכותא האמור מורה דאכולהו קאי, ועיין מה שכתבתי לקמן סוף פרק ד'.