מעשה רקח על הלכות מכירה א:טז

וזרעה או נרה וכו'. זריעה ונירה אינה חזקה לענין ג' שנים, כמו שכתב רבינו פרק י"ב דטוען ונטען הל' ט' י', א"כ הכי נמי במחזיק לאלתר, ומדסיים רבינו ואין אחד מהם יכול לחזור בו, משמע דאין שם הכחשה אלא חזרה מכח החזקה, ולפי זה לא זכיתי להבין דברי הרב המגיד ז"ל שכתב, וכן הוא האמת וכו', וכבר ידוע דבאכילת פירות כנגד טענה מודה ואזיל הראב"ד ז"ל, כמו שכתוב בהשגה הקודמת.

אם אסף המוכר סל של פירות וכו'. מדברי הטור ז"ל חו"מ סי' קצ"ב נראה שהיה גורס בדברי רבינו, וכן אם אסף המוכר כל הפירות, ומדברי הגמרא שהזכיר הרב המגיד ז"ל, נראה שגירסתינו עיקר, שהרי אמרו דלי ליה צנא דפירי לאלתר הוי חזקה, משמע דבסל בעלמא סגי, וגם בפרק י"א דטוען ונטען הל' ט' כתב רבינו סתם, ולא כתב תיבת כל עיי"ש.