מעשה רקח על הלכות מעשה הקרבנות ו:ו

לא ביין מזוג וכו'. כתב מרן ז"ל זבחים דף כ"ב וכו' והקשה המל"מ ז"ל דהתם אמרינן מים שאין להם שם לווי יצאו מי כיור ומתבאר שם דכל היכא דכתיב מים אין מי כיור כשרים ולא ידעתי למה השמיט רבינו דין זה ע"כ. הן אמת שכן נראה מפי' רש"י שכתב כן שם אמנם לדעת רבינו נראה דהוא מפרש מ"ש שם תנאי היא וכו' דקאי גם ההיא דר' ישמעאל דאמר מי מעיין הם ס"ל דמי כיור הוו מים חיים והו"ל שם לווי וחכמים שאמרו שאר מימות הם ס"ל דמי כיור אין להם שם לווי וכפשטא דדרשא של התורת כהנים דלא מפיק אלא יין ומזג ומרבה מבמים כל שאר מימות ודו"ק כי נראה לענ"ד נכון:

ומדיחין אותן על שלחנות של שיש שבין העמודים. דין זה הוא משנה בפ"ד דתמיד אמנם בפ"ה דבית הבחירה הל' י"ז פסק רבינו לשכת המדיחין שם היו מדיחין קרבי הקדשים והוא משנה בסוף (שקלים) [מדות] ושם הל' י"ד פסק דבשלחנות של שיש מדיחין את הבשר לבשלו ע"כ. ולא על רבינו לבד יש לתמוה אלא גם לאותם המשניות והתוס' יו"ט תמה מדין י"ד הנזכר והמל"מ ג"כ ולא תירצו כלום עיין עליהם. ולענ"ד כבר ידוע מ"ש התוס' ביומא דף י"ט שחילקו בין בשר לקרבים ובדף ט"ז חילקו בין הפשט לניתוח עיי"ש וכ"כ המפרש למסכת תמיד פ"ד ומדברי רבינו בפירוש המשנה נראה שדעתו (כאן חסר):