מעשה רקח על הלכות מעשה הקרבנות ג:ה

עולות הכותים וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל ובשם מהר"י קורקוס ז"ל ולכולהו קשה דרבינו פ"ד דהלכות שקלים הל' ג' כתב דכותי ששלח עולתו ממדינה אחרת ולא שלח עמה דמי נסכים יביאו נסכים מתרומת הלשכה ע"כ הרי דסותר למ"ש כאן והרבה תירוצין נאמרו בקושיא זו עיין להרב לח"מ ז"ל ומ"ש אני הצעיר בספרי מעשה רקח שם. והמדקדק לשון רבינו יתבאר לו כוונתו לפי הנראה דהא לישנא דמתני' פ"ז דשקלים נכרי ששלח עולתו ממדינת הים ושלח עמה נסכים קרבים משלו ואם לאו קרבים משל צבור ורבינו כתב דמי נסכים ולא ביאר דאם שלח נסכים קרבים משלו אלא כתב ולא שלח דזה מורה דכוונתו דלעולם הנסכים עצמן אינן קרבין משלו דכל האזרח כתיב דוקא אלא שאם שלח הדמים אז יקבלו הצבור דהיינו ללשכה ויתנו בעדם הנסכים וזו היא כוונת המשנה לדעת רבינו דאם שלח נסכים קרבים משלו כלומר דאין הציבור נחסרין כלום דהרי לוקחים אותם ונותנים אחרים כנגדם וה"ה דהוה מצי למתני קרבין משל צבור אלא אגב דנקט בסיפא גבי גר שמת וכו' נקט הך לישנא ברישא נמי ולכוונה זו נקט רבינו ולא שלח עמה דמי נסכים דארחא דמילתא הוי הכי דכיון דעכ"פ אין מקריבין נסכיו בודאי שאם ישלח לא ישלח אלא מעות ושינה מלשון המשנה לאשמועינן דלשיטתיה אזיל דלעולם אין קרבין משלו ודו"ק: