מעשה רקח על הלכות מעשה הקרבנות ג:ב

ואפילו עולת העוף וכו'. כתב מרן ז"ל ומשמע לרבינו דעולת העוף לא נפקא מכלל עולה סתם ע"כ בס' צרור החיים ז"ל הקשה דבפ"ה דהלכות ערכין הל' ח' כתב רבינו הקדיש נכסיו סתם והיו בהם יינות שמנים וסלתות ועופות הראוים ליקרב ע"ג המזבח ימכרו וכו' והדמים ילקח בהם זכרים ויקריבו עולות והיינו כר"א פ"ד דשקלים ומפורש בירושלמי מדכתיב איש אשר יקריבו עולה לכל נדריהם ולכל נדבותם וכו' יכול אם הקדיש עוף יקריבנו עולה ת"ל בבקר וכו' עולת בהמה דוקא ולא עופות וכיון שכן איך כתב רבינו דאפילו עולת העוף מקבלים מהם והלא עולת העוף אינו נכלל בקרא דאיש איש דכתיב בבקר ולא עופות וצ"ע. עוד הקשה לדברי מרן ז"ל שכתב מקרא דאשר יקריבו לה' לעולה דכמה דוכתי בגמרא דרשינן ליה דלהכי כתב בבקר בכשבים וכו' לתמות זכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעוף נמצא דלא משתעי קרא בעוף כי אם בבהמה וכו' עכת"ד.

ולפי דעתי נראה מעיקרא קושיא ליתא דמאי דמרבינן מאיש איש לכל נדריהם ולכל נדבותם היינו בהקדיש סתם ועליה קאי קרא דבבקר לאפוקי עופות וזה הוא הדין שכתב רבינו בהלכות ערכין הקדיש נכסיו סתם וכו' ולקח בהם זכרים וכו' ואם זה נוהג בישראל מכל שכן וק"ו בעכו"ם שאם הקדיש סתם והיו בהם עופות פשיטא ודאי שימכרו וילקח בהם בהמות לעולות דוקא אבל אם פי' ההקדש דהיינו שאמר הרי עוף זה עולה ודאי שיקרב עולה כיון דמשתריא לגביה דהא מפרש ביה קרא אשר יקריבו לה' לעולה דמרבינן ליה לעכו"ם גם בפ"ק דחולין דף י"ג דרשינן איש איש לרבות הנכרים שנודרין נדרים ונדבות כישראל הרי שהושוו בזה לישראל לכל דבר והמיעוט של בבקר לא אתא אלא למקדיש סתם כדכתיב ברישיה דקרא וכן מצאתי בהרב קרית ספר ז"ל שכתב להדיא אשר יקריבו לה' לעולה אין לי אלא עולה בלבד (שהיא דרשת ר' עקיבא בגמ') פרט לכל שאר הקרבנות ועולת עוף הויא בכלל עולה דהא לא ממעטינן אלא שאר קרבנות וכו' ע"כ ובהל' ערכין הביא שם הדין האמור אלא ודאי נראין הדברים כמ"ש ומינה נמי לאידך שהקשה לדברי מרן שהביא מקרא דאשר יקריבו לה' לעולה אף דמרן ז"ל לא הביא אלא דברי (ר"מ) [ר"ע] ומ"מ כוונתו כנז"ל דבמקדש בפירוש עוף זה יהיה עולה נפיק שפיר מהך קרא דהא עולה הוא אלא שאין מקריב עמה נסכין כמ"ש לקמן הל' ה' וק"ל: