מעשה רקח על הלכות מעשה הקרבנות ג:י

שלשה מן הסנהדרין וכו'. כתב מרן ז"ל בפ"ק דסנהדרין סמיכת זקנים בשלשה ע"כ. וקשה טובא דמשמע מדבריו דמשנה סתמא היא והתם קתני בה סמיכת זקנים ועריפת עגלה בשלשה דברי ר' שמעון ר' יהודה אומר בחמשה ותו קשה דלמה לא נרגש דרבינו פסק כר"ש ואנן קי"ל בעירובין דף מ"ו א"ר אבא א"ר יוחנן רבי יהודה ור' שמעון הלכה כר' יהודה ועוד דברפ"ט דהלכות רוצח פסק רבינו ויוצאים חמשה זקנים מבי"ד הגדול וכו' הרי ששם פסק כר"י ומרן ז"ל תמה שם דלמה פסק כר"י דאע"ג דבגמרא אמרינן דת"ק ר' שמעון מ"מ כיון דסתם לן תנא כוותיה (שם בסוטה) הכי הו"ל למפסק ואפשר דכיון דבפ"ק דסנהדרין שנויה במחלוקת הו"ל סתם ואח"כ מחלוקת וכו' ואין הלכה כסתם והדרינן לכללין דר"ש ור"י הלכה כר"י ע"כ אלא דלשון אע"ג שכתב ז"ל הוא מגומגם דאדרבה בזה תתחזק התמיהא וגם בתירוצו איך קרי ליה סתמא כיון דבהדיא קתני בה ר' יהודה אומר בחמשה ואיך שיהיה מדבריו עצמן תוסיף תת כחה הקושיא שהקשינו דלמה פסק כאן כר"ש כיון דאין הלכה כסתם והדרינן לכללין וכו' גם בפ"ד דהל' סנהדרין הל' ג' שפסק רבינו דאין סומכים סמיכה שהיא מינוי הזקנים לדיינות אלא בשלשה כתב שם מרן ז"ל דחיליה מהברייתא דתני סמיכה וסמיכת זקנים בשלשה מאי סמיכה וסמיכת זקנים אמר ר' יוחנן מסמך סבי לקרות להם רבי ומשמע דאע"פ דאפליגו במתני' ר"י ור"ש בסמיכת זקנים על ראש פר העלם דבר של צבור וכו' בסמיכת סבי לכו"ע הויא בג' כדקתני בברייתא ע"כ משמע שמפרש להך ברייתא בסמיכת סבי דוקא דאין בה מחלוקת אבל בסמיכת פר העלם הוא דאיפליגו וכיון שכן איך פסק רבינו כאן כר"ש ומרן ז"ל כתב סתמא דזה פלא וכבר ראיתי להתוס' יו"ט שהניחו בצ"ע והרב לח"מ כתב לדברי רבינו דסמך ההך ברייתא דסמיכה וסמיכת זקנים עיי"ש ולא זכר דברי מרן דהל' סנהדרין דמשמע מדבריו בהיפך.

אך אמיתות הדבר נראה כדברי הרב לח"מ דמדקתני סמיכה וסמיכת זקנים משמע בהדיא דתרתי קתני ואשמועינן אגב ארחיה דבהני תרתי הדין הוא בשלשה גם בירושלמי דסנהדרין וסוטה איתא אמר רבי נראין דברי ר"ש בסמיכה ודברי ר"י בעריפה ע"כ ועל זה הירושלמי סמך רבינו לפסקיו ואינו מנגד לש"ס דילן כיון שהזכירו התוספתא דסמיכה וסמיכת זקנים אמנם דברי מרן ז"ל כאן ושם קשין וכבר הקשו עליו קושיות אחרות עיין להתוס' יו"ט והרב באר שבע והרב דינא דחיי ז"ל: