מעשה רקח על הלכות מעשה הקרבנות יד:ח

חטאת ואשם וכו'. מרן ז"ל הזכיר התוספתא פ"ג דתמורה דקתני ה"ז חטאת וה"ז אשם אף על פי שחייב לא אמר כלום ורבינו לא הזכיר חלוקה זו אולי דמכיון שהקפיד דבעי שיאמר לחטאתי ולאשמי דהוו ידים מוכיחות מינה דחטאת ואשם סתם לא מהני ולא אמר כלום. ומכאן יש לתמוה על רש"י ז"ל פ"ק דנדרים דף ו' שכתב שאם אמר ה"ז עלי חטאת אע"ג דלא הוה מחייב הואיל ואמר עלי דבריו קיימין ע"כ דהרי ידוע ומוסכם דאין חטאת באה בנדבה ואפי' אמר עלי שהוא לשון נדר אינה באה. ומהר"י אירגאס ז"ל תירץ דהך כללא דאין חטאת באה בנדר ונדבה אינה אלא לענין הקרבה אבל לענין שתחול קדושה על הבהמה פשיטא שהיא חלה ותמות והביא ראיה מההיא דתמורה דף כ"ו תניא אידך וכו' עיי"ש והרואה יראה שאין די בא'ר ודברי רש"י צריך תלמוד: