מעשה רקח על הלכות מעשה הקרבנות יא:א

כל האוכל כזית וכו'. מבואר במכות דף י"ז והקשה הרב לח"מ ז"ל דלמה לא כתב כאן דלוקה שתים חדא משום לא תוכל לאכול וכו' וחדא משום כליל תהיה לא תאכל דבגמרא הקשו פרק אלו הן הלוקין (מכות דף י"ח) לרבא גבי זר שאכל עולה דאמאי לא מני מלקות זה ותירצו דאין הכי נמי ועוד דלקמן גבי אוכל כזית מבשר קדשי קדשים חוץ לעזרה אמאי לא כתב שם דלוקה שתים משום הלאו שכתב והלאו של בשר בשדה טרפה דכן שם הקשו לרבא דלילקי משום לאו זה ותירצו משום דלא חזי לכהנים בפנים משמע דלקי משום הא היכא דחזי לכהנים בפנים וכו' משום דמדכתב רבינו בסוף הפרק זר שאכל כזית מחטאת העוף לוקה שתים משמע דכל הני דלעיל לא לקי תרתי וצ"ע עכ"ל.

והנה לקושיא ראשונה נראה לענ"ד פשוט דכיון שרבינו בהל' ג' כתב בדין האמורים שהם כליל ככל העולה וכו' כל שהוא כליל למזבח אכילתו בלא תעשה ולוקין עליו הרי ביאר שני המלקיות ותדע עוד דבפי"ט דהל' סנהדרין כשמנה ילקו זרים מנה כל מה שהוא כליל למזבח שהכל בכלל ולא מנה העולה בפרטות. גם לקושיא שניה נראה דאין כאן תחילת קושיא שהרי לקמן הל' ו' כתב בשר קדשי קדשים וקדשים קלים שיצאו חוץ לחומתן שלוקה משום ובשר בשדה טריפה ולעיל מינה הביא מפסוק דלא תוכל לאכול בשעריך הרי מבואר שהזכיר ז"ל השני מלקיות ומעתה אתי שפיר דבסוף הפרק הוצרך להזכיר השני מלקיות דזר שאכל קדש ואיסור הנבלה מפני שלא קדם לו ענין שיוצא ממנו דין השני מלקיות כי הנך דלעיל: