מעשה רקח על הלכות פסולי המוקדשין ח:ג

ויראה לי וכו'. הראב"ד ז"ל השיג על רבינו ומרן ז"ל ביאר כוונתו אך נתקשה דבפ' התערובות דף ע"ג משמע דמאי דתנן בפ"ג במה דברים אמורים בכהן נמלך וכו' קאי אמאי דקתני בריש המסכתא וכו' וצ"ע איך היה מפרש רבינו ההיא דפרק התערובות שלא תקשה לדרכו עכ"ל. ולענ"ד אין דרך הש"ס למנקט רישא דמסכתא בהדי פרקא אחרינא בחד לישנא כאילו איתנהו בהדדי ומרגניתא אשכחנא בהרמ"ע מפאנו סי' כ"ב שכתב דרבינו מפרשה לההיא דברייתא היא ואינה המשנה דפ"ג ומפרש הך ברייתא בנמלך בבי"ד ולא באשה וכו' ועם זה יתורצו כל תמיהות הראב"ד וכ"מ וכו' ועוד האריך שם ליישב דברי רבינו על מכונן וכן נראה האמת שהרי בפירוש המשנה דפ"ג במד"א בכהן נמלך וכו' ביאר שם רבינו דקאי ההלכה ד' דפ"ק ולא פי' ההלכה א' וכו' עיי"ש ומרן גופיה הביא לקמן פי' רבינו במשנה שכתב כהן נמלך ר"ל ששואל לאשה וכו':