מעשה רקח על הלכות פסולי המוקדשין א:כ

שאויר המקום כמקום. קשה שכאן פסק בהחלט דאויר עזרה כעזרה והם דברי רבא שם דאויר פנים כפנים ובפי"א דהל' שגגות הל' ד' פסק דאם תלה עצמו באויר עזרה הדבר ספק אם אויר עזרה כעזרה או אינו כעזרה ובתחילת המחשבה היה נראה לחלק בין כשהכלי תלוי באויר להאדם עצמו. אך האמת נראה דהתם שאני שהדבר תלוי בשהא כדי השתחואה ותלה עצמו לאו בר השתחואה הוא וכמ"ש פ"ב דשבועות דף י"ז וכיון דסלקא בתיקו פסק שהוא ספק ותדע שזה חילוק אמיתי שהרי רבא עצמו הוא דקבעי לה ועיין במ"ש שם ולעולם דהאויר כמותו וכן פסק פ"ג: