מעשה רקח על הלכות שבת ט:ב

הנותן ביצה וכו'. שם דף ל"ח אין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל ובגמ' א"ר יוסף גלגל חייב חטאת ושם פי' רבינו מיחם שם הכלי שיחמו בו המים והוא נעשה מנחושת וברזל ברוב ותשאר חמה אחר שיורידוה מן האש ופי' תתגלגל תתערב הענין שתתבשל קצת בישול ע"כ.

וכן המדיח וכו'. שם דף קמ"ה ופי' רש"י חוץ מן המליח הישן דג מליח של שנה שעברה ע"כ. ויש גירסא אחרת ודגים מלוחים קטנים ורבינו לא גרס לה וע"פ הטעם יתבאר הדין.

או קוליס האיספנין. פי' רש"י בדף ל"ט דג שקורים טונינ"א ע"כ. וצ"ל שאין זה הטונינ"א שאנו קורים בזמנינו שמוכרים אותו חתיכות חתיכות מלוחים הרבה שזה דג גדול הוא וגם שריר שדריה ובפ' חבית אמרו דקולייס האיספנין לא שריר שדריה ותו דרבינו בפי' המשנה כתב שהוא דק הקליפה ובחיבורו כתב שהוא דג דק ורך והטונינ"א של זמנינו הוא גדול וקליפתו עבה ביותר ומצאתי לרש"י ז"ל בחולין דף ס"ו שכתב שטונינא הוא דג קטן וא"כ מין אחר הוא בהכרח ועיין להרב ב"י סי' שי"ח ושם כתב דכל שהוא נאכל מחמת מלחו מותר להדיחו בשבת ע"כ. וידוע דכל זה לא נאסר אלא בחמין אבל בצונן הכל שרי דאין כאן בישול וכ"כ ז"ל. שוב מצאתי נוסח אחר כתב יד בדברי רבינו קטן ורך.