מעשה רקח על הלכות שבת ט:א

האופה וכו'. שבת דף ע"ד ותוספתא פ"י פר"ח ז"ל.

שיעור המחמם את המים וכו'. לא נתבאר בדברי רבינו מהיכן יליף לה וכבר עמד על זה הרמ"ך הביאו מרן ז"ל והניחו בצ"ע וראיתי להפר"ח ז"ל שכתב ליישב דבריו וז"ל וידוע דסתם מחמם את המים על הרוב אינו אלא לרחוץ ואמרינן בפרק המוציא דף ע"ח דכל מלתא דלא שכיחא ושכיחא אזול רבנן בתר דשכיחא אפי' לקולא ושיעור אבר קטן למדו מהסיכה דתנן המוציא שמן כדי לסוך אבר קטן וכו' ומפרש בגמ' אבר קטן של קטן בן יומו גם אבר קטן שכתב הרב ז"ל בכאן יש לומר כן וסמך למה שביאר לקמן פי"ח גבי סיכה ה"ה הכא גבי רחיצה דתרווייהו כי הדדי נינהו ונכון הוא עכ"ל ואף שבאמת נראה שהוא דרך נכון מ"מ בדין השיעור נראה לענ"ד יותר דאבר קטן שכתב רבינו היינו דגדול דאילו אם נאמר דקטן בן יומו כמ"ש הפר"ח ז"ל וסמך וכו' מלבד שדרך דוחק הוא בעלמא בנדון דידן איכא תו דכיון דלא בא הדין בביאור בש"ס דידן ומפיו אנו חיים טפי הוה ליה לפרושי שלא לתת מקום לטעות בדבריו ומכל שכן שהקדים דין רחיצה לדין סיכה ותו דכמעט אפי' במציאות לא שכיחא שיחמם אדם מים לרחוץ אבר קטן דקטן בן יומו ובההיא דאמרינן אין אדם טורח לגבל טיט לעשות פי כור מה שאין כן גבי סיכה דבכל שהוא חזיא לשוף זו ודרך העולם גם כן לסוך אפילו אבר קטן שבקטנים בטיפה אחת של שמן ומה גם דאשכחן כעין דוגמת ראיה לסברת רבינו מההיא דרבי נתן דס"ל אפילו בסיכה שיעורו כדי סיכת אבר קטן דגדול ואף דלא קיימא לן כוותיה בהא מיניה המציא רבינו לשיעור הרחיצה במה שהוא דרך העולם וכמבואר מכל מאי דאמרן והמעיין יבחר.

ושיעור מבשל סממנין וכו'. שם דף ק"ו והראב"ד ז"ל השיג על רבינו ועיין להתוס' בשם ר"י והמגדל עוז ז"ל ועיין עוד להפר"ח ז"ל והרח"א נר"ו.