מעשה רקח על הלכות שבת ט:י

המלבן וכו' או את השני. שמעתי שהצמר שרוצים לצובעו בשני הם מלבנים אותו תחילה במי אלום דהיינו בלע"ז פיידר"ה לומבר"י כדי שיתלכלך ואז הוא מקבל הצבע וזהו מ"ש רבינו או את השני ואחר הליבון צריך עוד לנפצו כדי להפריד החוטין כי סם זה טבעו להדביק והצמר מסתבך וצריך ניפוץ ולכך הזכירו רבינו לקמן גבי ניפוץ עיין עליו.

כמלא רוחב הסיט כפול. מהר"ל בן חביב ז"ל סימן כ"ג דקדק דבששה דברים הזכיר רבינו בזה הפרק שיעור אחד שוה בגוזז מלבן מנפץ צובע טווה ותולדה אחת והיא העושה את הצבע וכיון שכן למה הזכיר מלא רחב הסיט כפול בשתי מלאכות הראשונות שהם הגוזז והמלבן בדין ז' ולא הזכירו באחרות בדין י"ב וי"ד וט"ו ותירץ דשיעור הגוזז הוזכר בתוספתא שם והד' אחרות הוזכרו במשנה פ' האורג ולכך רבינו כתבו בגוזז שהוא מהתוספתא ובמלבן שהיא הראשונה מאותם השנויות במשנה ובאחרות לא הוצרך שכבר השמיענו בראשונות עיי"ש.

שהוא אורך ארבעה טפחים. כתב הרב לח"מ ז"ל דלאו דוקא ד' טפחים בצמצום אלא קרוב לד' טפחים וכמ"ש לעיל דין ז' עיי"ש ואחר המחילה אין נראה דהן אמת דלפי פשט דברי רבינו לעיל דין ז' משמע הכי שהרי כתב שם דרוחב הסיט הוא קרוב לשני שלישי זרת וא"כ כשיהיה כפול יהיה קרוב לארבעה שלישי זרת וא"א להיות ד' טפחים כיון שאין השלישים שלמים דסתם זרת הוא ג' טפחים אכן המוחש לא יוכחש דרוחב הסיט דהיינו כדי למתוח מן בהן של יד עד האצבע הראשונה כשיפתח ביניהם בכל כחו כמ"ש רבינו לעיל בהכרח הוא יותר משני שלישי זרת שלנו [שקורין פאלמ"ו] ורבינו כתב שהוא קרוב לשני שלישי זרת דמשמע דעד אליהם לא בא וזה א"א דודאי הוא יותר ויותר והרב המגיד ז"ל נראה שנרגש מזה שהרי כתב שם וז"ל והזרת הוא ג' טפחים לפי שהאמה היא בת ששה טפחים ויש בה שתי זרתות במידת הזרת האמור בכתוב ולא המשוער ביד שהמשוער ביד מלא הסיט הוא יותר משני שלישים במורגש ונמצא שרוחב הסיט כפול הוא ד' טפחים זה דעת רבינו וכו' ע"כ. הרי שהם ד' טפחים בכיוון דמלא הסיט במשוער ביד יהיו שני שלישי זרת האמור בכתוב שהזרת האמור בכתוב הוא יותר קטן מזרת זה שהזכיר רבינו ואז יבואו השני שלישי זרת האמור בכתוב בכיוון שהוא ב' טפחים וכפול יהיו ד' טפחים.