מעשה רקח על הלכות שבת ה:א

ואחד אנשים ואחד נשים וכו'. איכא למידק אמאי פירש לנו כן במצוה זו יותר מכל דיני שבת ומהיכי תיתי לומר שהנשים יהיו פטורים הא איתקוש לכל דיני שבת כדילפינן כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה. ואפשר דכתב כן כלפי מ"ש ז"ל דעיקר מצות הדלקה היא לנשים וכמ"ש לקמיה ז"ל.

אפילו אין לו מה יאכל וכו'. נראה פירושו דאפילו אין לו מה יאכל וכדי שלא להצטרך לבריות אינו שואל על פי מ"ש חז"ל עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות אפילו הכי לענין הדלקת הנר גזרו ז"ל עליו שישאל על הפתחים כיון דהוי חיוב גמור. אי נמי אפשר דהכוונה שיש לו מעות מצומצמים כדי לקנות לאכול ואם יקנה השמן אין לו לאכול אפ"ה ישאל על הפתחים. ועיין להמג"א שם.

קודם הדלקה. זו היא דעת רבינו ורוב הפוסקים ז"ל אמנם הרמ"א סימן רס"ג כתב בשם המרדכי שתברך אחר ההדלקה דאם תברך קודם קבלת שבת ואסורה להדליק. והכנסת הגדולה כתב בשם ליקוטי מהר"י ווי"ל סימן כ"ט דמקצת הנשים נוהגות שמדליקות הנרות ואחר כך משימין ידיהן פרושות נגד הנרות ואז מברכות ואחר כך מסלקות ידיהן. הא דפורשות ידיהן כדי שיהיה עובר לעשייתן ולא רצו לברך קודם הדלקה דאם כן קבלו שבת ותו לא מצי לאדלוקי ע"כ. ונכתב בצידו ויש להזהירם שיחברו הידים יחד וגם האצבעות שלא תהנה מן הנר כי אם אחר הברכה כדי שיהא קצת עובר לעשייתן ולא כמו שנוהגות לפותחם ולהפרידם דאם כן לא הועילו כלום בתקנתם. והרב עטרת זקנים כתב בשם פענח רזא ז"ל שטוב לאשה יראת ה' שלא תדליק הנרות של שבת בקינסא רק יהיה לה נר של שעוה מיוחד לה להדליק מידי שבת ושבת. והרב שיירי כנסת הגדולה כתב בשם רבינו בחיי הובא בס' מטה משה סי' קי"ז וז"ל ראוי לאשה שתתפלל בשעת הדלקת נר שבת שהיא מצוה המוטל עליה שיתן לה ה' בנים מאירים בתורה כי בשעת עשיית המצוה התפילה יותר נשמעת ובזכות נר שבת שהיא אור תזכה לבנים בעלי תורה שנקראת אור שנאמר כי נר מצוה ותורה אור.

בדרך שמברך וכו'. עיין בדברי רבינו פי"א דברכות ומ"ש שם בס"ד.