מעשה רקח על הלכות שבת ג:יא

אסור להכניס מגריפה וכו'. ומ"ש בגמרא דאפילו בעקורה איכא משום שמא יגיס היינו דוקא גבי צמר ליורה ומשום צובע וכ"כ הרב לח"מ ז"ל ועיין לקמן דין י"ז ותתורץ שפיר לפי זה קושית הרמ"ך על רבינו דפשיטא דבקדרה חייתא כי היכי דלא גזרינן שמא יחתה משום דאסוחי אסח דעתיה מיניה הוא הדין והוא הטעם דאין לגזור שמא יגיס מהך טעמא וגם ע"פ שיטת רבינו ודו"ק.

ובהרב המגיד שהם בהגסה. צ"ל שאין. וכ"ש צ"ל וכל שיש. חייב. צ"ל חיוב. ד"ה ומותר וכו'. ומתחיל הדיבור לא ימלא וכו' והוא דין י"ב. מתה למד. צ"ל אתה למד.

ומותר להחזיר וכו'. ירושלמי סוף פרק במה טומנין מכירה לכירה מותר וכו' ומר רבי ירמיה בר' שמעון אפילו מכירה שהבלה ממועט לכירה שהבלה מרובה מותר מכירה לטמינה אסור מטמינה לכירה אסור מטמינה לטמינה צריכה ע"כ. כלומר דמטמינה לטמינה לא נתבאר דינו אי שרי או אסיר ועיין בדברי רבינו פ"ד.