מעשה רקח על הלכות שבת כב:כז

העושה אהל קבוע וכו'. שם דף קל"ז. ומ"ש רבינו

ולא סותרין אהל עראי אף דאכתי לא אשמועינן דסתירת אהל קבוע מחייב אלא העושה וכו' מלתא דפשיטא היא כיון דחיובו משום בונה הא קי"ל הבונה והסותר. ועוד שכבר ביארו רבינו בפ' י' וצריך לומר דהאי סותר אהל עראי דאסור היינו בעל מנת לחזור ולעשותו אפי' בלילה כדמוכח מעובדא דחזינא להו וכו' דאם לא כן הויא גזרה לגזרה טפי דאפילו באהל קבוע אינו חייב הסותר אלא בעל מנת לחזור ולקובעו וכדאיתא להדיא בפ' במה מדליקין.

ומותר להוסיף וכו'. עירובין דף ק"ב הנהו דכרי דהוו ליה לרב הונא דביממא בעו טולא ובליליא בעו אוירא אתא לקמיה דרב א"ל זיל כרוך בודיא ושייר בה טפח למחר פשטה ומוסיף על אהל עראי ושפיר דמי ופירש רש"י כרוך בודיא כשתסתלק המחצלת מעליהן לפנות ערב שבת אל תסלקנה כולה משם אלא הוי גולל אותה וכורך מעל הגג ושייר בה טפח פרוסה דליהוי עליה שם אהל ולמחר פשטיה דהוי תוספת ושרי.