מעשה רקח על הלכות שבת כב:כד

לפיכך מי וכו'. ירושלמי פ' כלל גדול.

ולמ"ש רבינו שהרי לא נתכוון וכו'. קצת קשה דמשמע שאם נתכוון לקרוע חייב והא קי"ל דאין קורע חייב אלא בעל מנת לתפור כדתנן בפרק כלל גדול והביאו רבינו פ"י וי"ל דדוקא דרך השחתה הוא דמפטר דהוי מקלקל אבל זה שנסתבכו בגדיו בקוצים אף אם נתכוון לקרוע היינו מחמת אונס הקוצים ואינו דרך השחתה דאדרבא הוא חושב לתפרו ולתקנו אחר זה והוה ליה קורע על מנת לתפור.

פוצעים את האגוז וכו'. ברייתא בביצה דף ל"ד כלשון רבינו.