מעשה רקח על הלכות שבת כ:ז

היה עמו חרש וכו'. כל זה מבואר בגמרא שם ודעת הרמב"ן והרשב"א ושאר מפרשים דגם באלו מניחו עליהם כשהם מהלכין ונוטלו מהם כשהם עומדין ודעת רבינו שקולה עיין להרב המגיד ז"ל.

לא היתה עמו וכו'. גם זה שם מימרא דרבי יצחק עוד אחרת היתה וכו'.

ואפילו מציאה וכו' פשט הגמ' לא משמע כן וכבר שאלו חכמי לוניל ז"ל לרבינו על זה והשיב להם דעתו האמיתית עיין עליו ועיין להרב המגידומרן ז"ל כאן ובפ"ו דין כ"ב. ודעת רבינו גבי מציאה שאפי' היו עמו כל אלו הנזכרין לא יתננה לשום אחד מהם אלא יוליכנה פחות פחות מד' אמות דמאי דהחמירו בגמ' אינו אלא גבי כיסו אבל במציאה שרי להדיא וכמו שביאר בפ"ו ותשובתו הרמתה הובאה בהרב מגדל עוז ז"ל וכל האחרונים ז"ל חלקו עליו בזה שוב מצאתי נוסח אחר כתב יד משנת הקי"א ואין שם אבל מציאה וכו' אלא כתוב אבל מציאה קודם שתבא לידו אם אינו יכול להחשיך וכו' ולפי נוסחא זו רבינו סמך למ"ש בפ"ו ודו"ק.