מעשה רקח על הלכות שבת ב:ג

גדולי ישראל וחכמיהם. שם ומרן ז"ל פירש דרוצה לומר גדולי לאפוקי קטנים ישראל לאפוקי כותים וחכמיהם למעוטי נשים ע"כ. וכ"כ בב"י וקשה קצת דמילת גדולי הוא סמוך ואם איתא הוה ליה לומר גדולים וישראל וכו' ותו דהוי יתור נפיש דמכיון שכתב דאין עושים ע"י אלו מכלל דאחריני שרו דאלא מאן ובפירוש המשנה דפרק מפנין פירש גדולי ישראל ולא נקט וחכמיהם כי הכא זאת ועוד כי שם כתב ולא עמי הארץ ומוכח דאפילו גדולים אסור אם הם עמי הארץ דכקטנים דמו ולפי זה אפשר דכוונתו כאן נמי כי התיבות דגדולי ישראל וחכמיהם כולא חדא מלתא היא ולאפוקי גם כן עמי הארץ אף אם הם גדולים בשנים וכאן לא הזכיר עמי הארץ בהדי אינך משום דאינו בברייתא ומ"מ צ"ל דכוונתו הכא דהיכא דליכא חכמי ישראל יעשו אותו עמי הארץ ולא אינך דקילי טפי.

ואסור להתמהמה וכו'. וכתבו התוס' ביומא שם דאפילו היכא דאפשר בגוי מצוה בישראל שמא יתעצל הגוי וכו' ע"כ. ואפשר דגם לזה נתכוון רבינו.

שנאמר אשר יעשה וכו'. עיין מ"ש פ"ה דיסודי התורה.