מעשה רקח על הלכות שבת ב:א

דחויה היא שבת וכו'. יומא דף פ"ג ומדברי מרן ז"ל מוכח דר"ל דהיכא דאפשר למעוטי באיסורא ממעטינן ולא אמרינן הואיל והותרה לגמרי הותרה עיין עליו והרח"א נר"ו כתב דנפקא מינה היכא שיש גוים מזומנים או נבלה מזומנת או החולה יכול בעצמו לחלל השבת ע"כ. ובההיא דגוים מזומנים שכתב נר"ו מספקא לי ממ"ש רבינו לקמן וז"ל כשעושים דברים אלו אין עושים לא על ידי כותים וכו' והטעם כמ"ש ז"ל שלא יאמרו שלא ניתנה שבת לידחות על ידי ישראל ויסתכן החולה ובההיא דחולה יכול לעשותה כתב האיסור והיתר דאפילו דהחולה עצמו יכול לעשותה על ידי הדחק מותר לבריא לעשות לו שהותרה בכהאי גוונא.