מעשה רקח על הלכות שבת יח:י

המוציא כחול וכו'. משנה וגמרא שם כדברי רבינו והראב"ד ז"ל השיג עליו והרב המגיד ז"ל לא הזכירו כי פשוט הוא עיין עליו.

זפת וגפרית וכו'. קצת קשה דבמתניתין קתני נקב קטן ופי' רש"י כלי שנותנים בו כסף חי סותם פיו בזפת או בגפרית ונוקב בתוך הסתימה נקב דק להוציא בו ואם כן למה השמיט רבינו תיבת קטן ואפשר דמכיון שאין רגילות לעשות נקב באלו כי אם בענין זה סתמו כפירושו.

שעוה כדי ליתן וכו'. בגמרא אמתניתין תנא כדי ליתן על פי נקב קטן של יין וכתב הרב המגיד ז"ל דרבינו לא חש לפרש של יין משום דבלשון קטן הוא מובן ע"כ. וקשה קצת דאם כן למאי איצטריך סתם תלמודא לאתויי התוספתא דקתני של יין הא כבר תני במתניתין קטן ותו קשה קצת דלפי פי' רש"י דפירש דשל יין היינו לאפוקי שמן ודבש הרי דאף דקתני נקב קטן הייתי יכול לטעות בשמן ודבש. אם לא שנאמר דרבינו סבירא ליה דהברייתא לא באה לפרש כי היכי דלא נטעי דמדקתני קטן הוא מובן מעצמו אלא אגב ארחא קתני של יין ומשום הכי תפס לשון המשנה. ומאי דאיכא לדיוקי אם היין דק מן המים או השמן עיין להפר"ח ולהרח"א בדברי רבינו.

דבק כדי ליתן בראש השפשף. משנה שם. ויש נוסח אחר בדברי רבינו בראש השבשבה. ונוסח אחר השבשבת. ובפי' המשנה כתב ז"ל דבק הוא דבר עשוי בידי אדם כל הנוגע בו ידבק בו ושבשבת הוא הגמא שבראשיה נותנין הדבק קושרין אותה בקנה ומכניסין אותה בקיני העופות ומוציאים האפרוחים ע"כ.

רבב כדי למשוח וכו'. הנה רש"י ז"ל פירש שומן או שמן והתוספות הקשו עליו דשמן נתנו בו חכמים שיעור אחר במתניתין ע"כ. ואפשר דרש"י לא נחית אלא לפירוש תיבת רבב שמשמעותה שמן או שומן כל אחד היכא דשייך ולעולם דשמן גופיה הוא שיעור אחר וכו' ויותר נראה דסבירא ליה דכדי לסוך אצבע קטנה וליתן תחת האיספוגין חד שיעורא הוא ורבינו נמי כתב לעיל דין ב' שיעור השמן ואין עליו שום תפיסה. ועיין מ"ש סוף פ"ג.