עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמעשה רקח על הלכות שבת

מעשה רקח על הלכות שבת יח:א

Maaseh Rokeach on Sabbath 18:1 · מעשה רקח על הלכות שבת · free full Hebrew text

Open in the reader →

המוציא וכו' עד המוציא אוכלי אדם וכו'. שבת דף ע"ו המוציא אוכלין כגרוגרת חייב ומצטרפין זה עם זה מפני ששוו בשיעוריהן חוץ מקליפיהן וכו' ופירש רש"י אוכלין וכו' למאכל אדם ומצטרפין כל אוכלי אדם זה עם זה חוץ מקליפיהן שאינו אוכל ועוקציהן זנב הפרי דהוא עץ בעלמא וסובין קליפת חיטין הנושרת מחמת כתישה ומורסן הנשאר בנפה ע"כ. אמנם רבינו בפירוש המשנה כתב דסובין הוא הקמח הבנוני ומורסן הוא הקליפה העליונה העבה היוצאת בנפה תחילה וכו' ע"כ. ומדבריו משמע קצת דהסובין שהוא הקמח הבנוני הוא ראוי לאכילה ולפחות על ידי הדחק מדקרי ליה קמח וא"כ קשה דלקמן דין ג' פסק דאכילה ע"י הדחק שמה אכילה אם כן אמאי מיעטו הסובין אם לא שנאמר דהתם בחי שאינו מדבר איירי שיותר מצוי שיאכלו מה שאין דרכם כל כך משא"כ במין האנושי דאינו אוכל אלא את שהוא דרכו א"נ אפשר דאין לדקדק מתיבת קמח שכתב רבינו ולעולם דהסובין אפילו ע"י הדחק אין נאכלים וגם באמת א"א לגבלו כאשר הוא בחוש הראות לולא שהוא מעורב עם קצת קמח אכן איכא למידק לדעת רבינו שמפרש שהסובין הוא הדק והמורסן הוא הגס יותר מדאמרו בב"ק כסף ישיב לבעליו לרבות שוה כסף ואפילו סובין ופסקו רבינו פ"ו דנזקי ממון משמע דאתא לרבויי היותר גס שהוא היותר גרוע וזה באמת הוא סיוע לרש"י ז"ל שפירש שהסובין הם יותר גסין מהמורסן.

והנה ממתניתין פ"ג דחלה יש להוכיח כדעת רבינו דקתני התם ניטל מורסנן מתוכן וחזר לתוכן הרי אלו פטורין משמע דהמורסן הוא הגס וכן פירש הרע"ב ורבינו גם בפ"ב דפסחים תנן אין שורין את המורסן לתרנגולין וכו' ודרך אכילת התרנגולין הוא מהגס גם בפי"א דתרומות תנן המורסן מותר [פי' לזרים מפני שאינו אוכל] סובין של חדשות אסורות ושל ישנות מותרות [פירוש לפי שהחדשות הן לחות ואינן נטחנין היטב ונשאר קמח הרבה מעורב בסובין משא"כ בישנות וכ"כ הרע"ב ז"ל] הרי משמע דהמורסן הוא הגס והסובין הוא הדק וכדברי רבינו ובפ"ח דשבת תנן סובין כדי ליתן ע"פ כור של צורפי זהב והזכירו רבינו בדין ו' ועיין מ"ש שם. ואפשר דשם סובין הוא שם כולל וכן יש ללמוד מדברי הרע"ב ז"ל בההיא דתרומות שכתב וז"ל מורסן הן הסובין הגסין ע"כ. מכלל דיש סובין דקים דלפ"ז אפשר ג"כ דכשהוזכר סובין בלא מורסן או הם הגסים או הגסים והדקים יחד או שנאמר דיש חילוק בין כשכותשין החטים לכשטוחנין אותם או לותתין ועיין מה שכתבתי עוד בזה בפ"ו דחמץ ומצה דין ה' ובפרטות דינים אלו עיין להרב משנה למלך ז"ל.