מעשה רקח על הלכות שבת טז:כד

אילן שהוא מיסך וכו'. שם דף צ"ט אילן שהוא מיסך על הארץ אם אין נופו גבוה מן הארץ ג' טפחים מטלטלין תחתיו ופי' רש"י המיסך שנופו נוטה למטה מכל צדדיו סביב. מטלטלין תחתיו דאמרינן לבוד והרי יש כאן מחיצה עשרה שאין הענפים נמוכין אלא בראשן והולכים ומגביהים לצד חיבורן ע"כ. ודין מילוי הבדים והעלים בתבן וקש נתבאר בסוכה דף כ"ד ובדברי רבינו פ"ד דסוכה דין ה'.

ומ"ש וקושרן בארץ ובחיבורו להמשנה לא הצריך קשירה כאשר באמת אין זה לא במשנה ולא בגמרא שם וצריך לומר דהכא איירי בצריך לכך כגון שאינן חזקים והרוח מנידה אותם וכמבואר בדבריו בהלכות סוכה שם וראיתי להרב תוספת יום טוב ז"ל שהקשה על רבינו במ"ש וקושרן בארץ שלא הבין היאך קושרן בארץ ומכח זה הגיה בדברי רבינו שצ"ל וקושרן כאחת ותלה הטעות במדפיסים בי"ת במקום כ"ף וחי"ת במקום רי"ש וכו' ע"כ. ולא זכיתי להבין עצמות דבריו בזה דהרי הדבר מבואר שיכול לקושרן ע"י יתד שמונח בארץ כדי שהרוח לא תהא מנידן ואם כוונתו משום דלא הזכיר רבינו במה יקשור אותם ונתן מקום לטעות בדבריו דמשמע דבענפים עצמם קאמר וזה כמעט מן הנמנע שיקשור בענפים ותהיינה צרורות עד שלא תהא הרוח מנידה אותם גם זה אינו דפשיטא ודאי דע"י שום דבר אחר קאמר ומה לו לבאר דבר פשוט כזה וגם בפ"ד דסוכה כתב סתם וקושר וכו' ואי משום שדקדק לכתוב כאן בארץ כמו שנראה מתוך מה שהגיה גם זה אינו כאמור דע"י יתד או דבר אחר קאמר ודבר ברגיל והווה. ולמ"ש שם על דברי הרע"ב ז"ל עיין בס' קול הרמ"ז ז"ל. ודע שבנוסחאות ויניציאה ואמשטרדם כתוב כאן אם אין גופו והוא טעות סופר מפורסם וצריך לומר נופו כמו שנתבאר. וכן הוא בדפוסים אחרים ובכתיבת יד ופשוט.