מעשה רקח על הלכות שבת טז:כ

פתח שצורתו כיפה. שם וביומא דף י"א כיפה רבי מאיר מחייב במזוזה וחכמים פוטרין ואוקים אביי פלוגתייהו ביש ברגליה שלשה וגבוהה עשרה ואין ברחבה ארבעה וכו' ומדכתב רבינו שרגלי הכיפה יהיו גבוהים עשרה דמשמע מלבד כל העיגול מינה דאם אין ברגליה עשרה אינה צורת פתח והיינו כחכמים ועיין להרב המגידז"ל שכתב שהרשב"א ז"ל לא כתב כן. ואני הצעיר ראיתי בב"י ס"ס שס"ב שהביא דברי הרשב"א ומשמע שהוא כדעת רבינו ועיין עוד להרב ב"ח יו"ד סי' רפ"ז ובדברי רבינו פ"ו דמזוזה. ודע שמצאתי נוסח אחר כתב יד שאין שם תיבת רגלי בדברי רבינו ונראה שהיא גירסא מוטעית דנמצא דפסק כר"מ ובהלכות מזוזה פסק כחכמים עיי"ש.

וצורת פתח שעשה אותה מן הצד וכו'. מימרא דרב חסדא שם ופירש רש"י לעיל מינה דהיינו שקשר הקנה או הקונדס באמצע ולא על גבן וכן פירש הרשב"א הביאו הרב המגיד ז"ל אמנם רבינו מפרש לה דר"ל בקרן זוית וכבר כתבנו בדין י"ט בשם הרב ב"י דגם רבינו יודה למציאות רש"י והרשב"א ז"ל דלא נקרא על גבן באמת ועמ"ש שם. אכן הרב לח"מ ז"ל הקשה על רבינו וז"ל קשה לפי פירושו ז"ל דאם הוא בקרן זוית היכי קאמר בגמ' במאי עסקינן אלימא מן הצד וכו' אלא על גבן דהיכי הוי לדעתו ז"ל על גבן היפך דעל הצד שפירושו קרן זוית בשלמא להרשב"א ניחא דמן הצד לא הוי על גבן אבל לרבינו אפילו שיהיה קנה על גביהן מ"מ כיון דהוי בקרן זוית מן הצד איקרי עכ"ל וקושיא נכונה היא אמנם לענ"ד נראה יש להליץ בעד רבינו שפיר. וזה דהכי איתא התם מעשה באדם אחד דנעץ ד' קונדיסים בד' פינות השדה ומתח זמורה על גביהן ובא מעשה לפני חכמים והתירו לענין כלאים ואמר רבי יוחנן לכלאים התירו לשבת לא התירו במאי עסקינן אלימא מן הצד והאמר רב חסדא צורת פתח שעשאה מן הצד לא עשה כלום אלא על גבן וכו' ע"כ. ולדעת רבינו הכי בעי דזה שמתח הזמורה על גבי הקנים יתכן באחד משני פנים או דמתח הזמורה על גבי כל קנה מהם עד הארץ דנמצא שעל ידי מיתוח הזמורה נעשה הצורת פתח על ידי גובה הקנה בקרן זוית דהיינו פינות השדה דקאמר והצורת פתח הוא בין הזמורה שהיא משולשלת למטה בארץ להקנה ולזה דחה הש"ס דלא יתכן להתיר משום דפתחה בקרן זוית לא עבדי אינשי אלא על כרחין המציאות היה על גבן כלומר ביושר שמתח הזמורה דרך ישרה ע"ג הקנים שבזה הצורת פתח הוא בין קנה לחבירו באמצע ובאמת שדרך עובדי אדמה גם כן למתוח הזמורות על גבי קנים בין קנה לקנה והזמורה לפעמים היא משולשלת עד לארץ או קרוב לה ולפעמים היא מתוחה ביושר ע"ג הקנים או העצים ועלו כהוגן דברי רבינו ז"ל.