מעשה רקח על הלכות שבת טו:ח

שני בתים וכו'. שם דף פ"ה והא איתמר שני בתים בשני צידי רה"ר רבה בר רב הונא אמר רב אסור לזרוק מזה לזה ושמואל אמר מותר לזרוק מזה לזה אמר ליה לאו מי אוקימנא דמדלי חד ומתתי חד זמנין דמגנדר ואתי לאתויי ופירש רש"י שני בתים של אדם אחד ואע"ג דכי סגי באויר רה"ר למעלה מעשרה קא סגי וקאמר דאוסר עליו אוירן של בני רה"ר ואע"פ שאין להם כאן תשמיש. דמדלי חד ומתתי חד אחד גבוה ואחד נמוך שמא יזרוק מן הנמוך לגבוה ולא יגיע ויפול לרה"ר וכו' ע"כ. ואף דמשמע מדבריו שלא נאסר אלא מן הנמוך לגבוה משום דבקל אפשר שלא יכוין ויפול לרה"ר מה שאין כן מן הגבוה לנמוך מכל מקום לא מסתברא לחלק בזה דסתם אסרו דמשמע בכל גווני וכן מצאתי להדיא ברש"י ז"ל גופיה בשבת דף צ"ז עיי"ש. וכן משמע מדברי רבינו שאסר סתם ופסק כרב דקי"ל כוותיה לגבי שמואל באיסורי והרב המגיד ז"ל העתיק פלוגתא דרב ושמואל הנ"ל בגגין ואולי שכך היתה גירסתו או שהוא טעות סופר דהא בנוסחאות שלפנינו איתא בתים כלשון רבינו. ובנוסחאות ויניציאה ואמשטרדם כתוב בתחילת דין זה זרק מזו לזו למעלה מעשרה פטור וכו' וכן מצאתי הגירסא בדפוסים אחרים ובלי ספק שהיא טעות סופר חדא דבשוים איירי הכא מדכתב אחר זה ואם היה זה למעלה מזה וכו' ובשוין לכולי עלמא שרי כדאיתא בש"ס ועוד דהלשון מצד עצמו אין לו שחר דתחילה כתב פטור ושוב כתב והוא וכו' מותר לזרוק התחיל בפטור וסיים במותר לכך נראה לגרוס זורק מזו לזו למעלה מי' והוא שיהיו וכו' ותיבת פטור נמחק וכן מצאתי הגירסא להדיא בשני הרמב"ם כתיבת יד משנת הקס"ב ושנת הקי"א וכן נראה שהיא גירסת הרה"מ ז"ל מתוך דבריו גם הרב ב"י סימן שנ"ג כתב סתם מותר והרב ב"ח ז"ל כתב שם דלרבינו יש חילוק דלמעלה מי' מותר כדברי הרב ב"י אבל למטה מעשרה הוא פטור עיי"ש מוכרח לומר שהיה גורס כמו שכתבנו ופשוט הוא ומבואר.

אבל כלי חרס וכיוצא בהם זורק. אין דבר זה בגמרא אלא שרבינו למדו מדין זיז שהזכיר לעיל וגם מדאמרו בגמרא דילמא נפיל ואתי לאתויי מכלל דכשאין לחוש לזה כגון כלים אלו שאם יפלו ישברו שרי להדיא.