מעשה רקח על הלכות שבת טו:טז

חצר שהיא פחותה וכו'. כל פרטי דינים אלו הוציאם רבינו מהמשנה והגמ' שם וכתב הרב המגיד ז"ל דפסק כרבנן דרבים נינהו ולפיכך כתב כלשון הברייתא וכו'. נראה דכוונתו ז"ל דפסק כרב לגבי דרבי זירא ותדע מדסיים ז"ל דהוציא דין אריך וקטין והיינו כרב כדאיתא בש"ס. אלא דקשיא לי דמנא לן דלרב רבנן פליגי ארבי אליעזר בן יעקב בחצר פחותה מד' אמות דבשלמא רבי זירא מכח קושיא דברייתא דחצר ולישנא דמתניתין הוכרח לידחק ולומר חסורי מחסרא וכו' ומהא שמעינן דפליגי רבנן עליה אבל לרב אין מקום לחסורי מתניתין כלל והך דיוקא דפחותה מד"א על כרחך לומר דלא חש ליה מדהצריך עוקה גם לאריך וקטין כדברי אביי והוא מוכרח למעיין על נכון ולולא דמסתפינא אמינא דט"ס הוא וצ"ל פסק כרב ולפיכך וכו' וכ"כ הרב ב"י או"ח סי' שנ"ז. אלא דרואה אני שאי אפשר לומר כן בדברי הרה"מ ז"ל חדא דכתב דרבים נינהו ואילו רב לא הוי רבים לגבי דרבי אליעזר בן יעקב ותו דאחר זה כתב וז"ל ובמחלוקת הביב כבר כתבתי שרבינו פסק כחכמים והיכן כתב כן אלא על כרחך דכרבנן קאמר והדרא קושיין לדוכתא היכן מצינו לרב דרבנן פליגי אראב"י בחצר פחותה מארבע אמות וצ"ע. עוד כתב הרה"מ ז"ל ועל דין הביב לבד הזכירו בגמרא תנא בד"א בימות החמה אבל בימות הגשמים וכו' עד זהו פי' הסוגיא לדעת רבינו. דברי פה קדוש אלה נפלאו ממני ולא יכלתי להלמם חדא דלענין חילוק ימות החמה מימות הגשמים מה לי לענין הביב מה לי לענין העוקה ואמאי יהבינן חילוק זה דוקא לענין ביב ותו לא ועוד דכתב זהו פירוש הסוגיא לדעת רבינו ורבינו כתב להדיא הבמה דברים אמורים בין בדין הביב בין בדין העוקה ודו"ק.

וכמה הוא המקום וכו'. נכתב בצידו אבל הר"ן ז"ל כתב שהוא עמוק מג' טפחים ורחבו ד' ע"כ. נראה דבעומק לא פליג על רבינו דשלשה חומשי אמה הם יותר משלשה טפחים אמנם ברוחב פליג ודאי דחצי אמה אינם אלא שלשה טפחים והוא כתב ארבעה וק"ל.