מעשה רקח על הלכות שבת טו:טו

כצוצרה שהיא למעלה מן הים וכו'. בעירובין דף פ"ז גזוזטרא שהיא למעלה מן הים אין ממלאים הימנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה י' טפחים בין מלמעלה בין מלמטה וכו' וכתבו התוספות ז"ל בין מלמעלה בין מלמטה, מתוך פי' הקונטרס משמע דלמעלה היינו למעלה מן הגזוזטרא ולמטה למטה מן הגזוזטרא ולא רצה לפרש דהכל תחת הגזוזטרא כלמעלה ולמטה דלעיל גבי בור משום דנקב עשוי ד' על ד' ועושה מחיצה סביב הנקב ואפילו למעלה הוי היכר עכ"ל. ורבינו דימה דין הגזוזטרא לדין הבור דלעיל דלמעלה ולמטה רוצה לומר תחת הגזוזטרא ואינו מפרש למעלה מן הגזוזטרא ממש ואפשר דלא ניחא ליה במ"ש התוספות דנקב עשוי ד' על ד' וכו' אי משום דגם בבור מסתמא איכא ד' על ד' אי משום דס"ל דלא בהיכר תליא מלתא דהרי בעינן לעשות הכרמלית רה"י דאם לא כן איסור גמור הוא ודו"ק.

או תהיה המחיצה יורדת וכו'. רבינו לא ביאר אי בעינן שתהיה המחיצה משוקעת טפח בתוך המים כמ"ש לעיל או לא והרב לח"מ ז"ל כתב דיתורץ במ"ש התוס' שם שכתבו ולא רצה לפרש וכו' ע"כ. ולעיל הוכחנו דנראה לענ"ד דרבינו לא ס"ל כהתוס' בזה דלא בהיכר תליא מלתא וכו' ואפשר דגם בזו בעינן משוקעת אלא דלא חש רבינו לבארו וסמך אמ"ש לעיל ודו"ק שוב מצאתי להרב ב"י או"ח סימן שנ"ה שכתב וז"ל אחר שהביא דברי רש"י והתוספות הנ"ל אבל הריטב"א כתב בשם התוס' דלמעלה היינו שהיא מחוברת בגזוזטרא מתחתיה ולמטה שהיא משוקעת במים ועולה כנגד הגזוזטרא וכן כתב הרמב"ם בפט"ו ע"כ. הרי שגם הוא הבין כמ"ש תלי"ת.

שהרי על הכרמלית הן שופכים. הלשון מגומגם דמרה"י לכרמלית אסור להוציא וכל התיקון הזה אינו אלא כדי שיחשב הכרמלית רה"י ואם כן מה טעם נתן רבינו וכלפי לייא וי"ל דכיון דכרמלית אינו אלא מדרבנן חז"ל תיקנו תיקון זה כי היכי דיחשב שמוציא מרה"י לרה"י ושופך ג"כ אליו וכל עוד שהמים אין הולכים לרה"ר ממש דהוי דאורייתא לא חשו חז"ל ולכך יפה כיון רבינו לתת טעם שהרי על הכרמלית הן שופכים כלומר ואין כאן רה"ר דנגזור משא"כ בדין העוקה והצינור דלקמן דהתם הגזירה היא שיצאו מכחו לרה"ר מה שאין כן בכרמלית דכחו בכרמלית לא גזרו וכ"כ התוספות ז"ל.