מעשה רקח על הלכות שבת יג:ח

היה עומד וכו'. שם דף ג' בעא מיניה רב מרבי הטעינו חבירו אוכלין ומשקין והוציאן לחוץ מהו עקירת גופו כעקירת חפץ ממקומו דמי ומחייב או דילמא לא א"ל חייב וכו' ומדקאמר לשון טעינה משמע דלאו דוקא בידו אלא אפילו על גביו כדרך טעינה קאמר ולכך כתב רבינו בידו או על גביו ולפי זה צ"ל דכי אמרינן ידו של אדם חשובה לו כד' על ד' לאו דוקא וה"ה כל דדמי ליה כגון דא וק"ל ועיין מ"ש לעיל דין ב'.

לפיכך אם יצא וכו'. קשה טובא דמהש"ס מוכח דלא היתה שם אפילו עקירה של איסור שהרי חשב לטלטל מזוית לזוית ושוב נמלך והוציא ולא מחייב אלא אם כן הניח ואחר כך עקר והיינו דאמרינן מאי קמ"ל וכו' ועיין להרב לח"מ ז"ל ומ"מ דברי הרב המגיד ז"ל צ"ע ודו"ק.