מעשה רקח על הלכות שבת יג:יד

והיה קשור בחבל וכו'. שם אמתניתין דהזורק ונזכר וכו' מבואר שם בגמ' דכל עוד דאגדו בידו לא מחייב משום זורק דאין כאן הנחה וכ"פ רש"י ז"ל ופשוט אכן מאי דאיכא למידק דמאי שנא ממושיט בידו חפץ או פירות שכתב רבינו לעיל דין ו' שאם הוציא מרשות לרשות והיתה ידו למטה מג' סמוך לארץ הרי זה כמו שהניח בארץ וחייב והתם נמי אין לך אגדו בידו גדול מזה ומדברי רבינו נראה להדיא דאפילו נח בארץ ממש הוא פטור והוא מוכרח [ועיין להרמ"ך ז"ל שם]. ולדעת רבינו י"ל דשאני ידו דהוי כגופו וכשהיא בתוך ג' הוה ליה כאילו כל גופו נח מה שאין כן החבל דאף שהיא בידו סוף כל סוף אינו כגופו ממש להחשיבו הנחה גמורה כי ההיך ולפיכך אפילו נח החפץ בארץ הוא פטור. ודקדק רבינו לכתוב שהרי אין כאן הנחה גמורה כלומר ע"פ האמור.