עקר החפץ וכו'. מבואר שם דף ה' ועיין להתוספות ד"ה בשלמא וכו'.
וכן העוקר וכו'. שם דף קנ"ג נתבאר דכל שבגופו חייב חטאת בחבירו פטור אבל אסור וכל שבחבירו פטור אבל אסור בחמורו מותר לכתחילה ולכך כתב רבינו כאן לשון פטור ויתבאר עוד בפ' כ' הל' ו' שבחמורו מותר לכתחילה.