מעשה רקח על הלכות שבת יב:ז

נכרי שבא לכבות וכו'. מבואר במשנה שם ומ"מ לומר לו להדיא אסור משום שבות אפי' בדבר שאין איסורו אלא מדרבנן והגהות מיימוני הביא וז"ל שמעתי שכתב הר"ש מברנבור"ק שרבו רא"מ צוה לשפחה לילך עם בחורים לחלוץ מנעליהם בלילי שבת כדי שתקח הנר להאיר לעצמה והיו גם הם משתמשים לאורו ע"כ. ועיין להרב מגן דוד [ט"ז] ז"ל.

אבל קטן וכו'. שם ובגמרא ש"מ קטן אוכל נבלות בי"ד מצווין להפרישו אמר ר' יוחנן בקטן העושה לדעת אביו דכוותה גבי גוי דקעביד אדעתא דישראל מי שרי גוי אדעתא דנפשיה עביד ופי' רש"י על דעת אביו בקטן שידע להבחין שכבוי זה נוח לאביו ועושה בשבילו. גוי אדעתא דנפשיה עביד ואפילו יודע שנוח לו לישראל הוא להנאת עצמו מתכוין שיודע שלא יפסיד ע"כ. והכריחו התוס' ז"ל דהיינו דוקא בקטן שלא הגיע לחינוך וכו' וכ"כ בפסקיהן ז"ל ודע דרש"י ביבמות דף קי"ד פירש בעושה על דעת אביו פי' אחר דנראה דסותר למ"ש כאן ועיין להרב ב"י ס"ס של"ד שישב דבריו ועיין מ"ש בס"ד בפכ"ד דין י"א.