מעשה רקח על הלכות שבת יב:ב

אבל המכבה גחלת של מתכת פטור. שם דף מ"ב ונלמד מדאמר שמואל מכבין גחלת של מתכת ברה"ר בשביל שלא יזוקו בה רבים אבל לא גחלת של עץ ופסקו רבינו לקמיה ועיין להרב המגיד והפר"ח ז"ל.

ומותר לכבות וכו'. כבר נתבאר ופי' רש"י גחלת של מתכת שמשליכים לחוץ עם פסולת של ברזל דלא שייך כבוי בהכי מדאורייתא ומדרבנן אסורא והיכא דאיכא נזקא לרבים לא גזרו על השבות ע"כ. והריב"ש בתשובה סי' ק"א כתב דטעם היתר גחלת של מתכת לא מפני שיכשל בה אדם אלא מפני שלא יכוה בה וכבר פירש בעל הלכות דגחלת של מתכת אין חומה ניכר לפי שאף בתר דאזיל סומקא עדין יש בה כח לשרוף ומפני זה יזוקו בה רבים מבלי מבין אבל גחלת של עץ כל זמן שיהיה בה כח לשרוף תהיה אדומה ויכירו בה הרבים וכו' ע"כ. ובאמת שהדברים מגומגמים [וכבר נתעורר הרב ז"ל שם] דמשמע מדבריו דאיסור גחלת של עץ שוה לגחלת של מתכת אלא דבשל מתכת התירו מפני שהזיקה מצוי מבלי מבין משא"כ בשל עץ שהכל מרגישין בה וזה אינו דשל עץ אסורה מדאורייתא ושל מתכת אינה אסורה אלא מדרבנן ולענ"ד נראה דהרב ז"ל נרגש דאמאי לא התירו גם בשל עץ להוציאה משם ולסלקה לצדדים פחות פחות מד"א דאינו אסור אלא מדרבנן כי היכי דהתירו הכיבוי גמור בשל מתכת משום דאין איסורו אלא מדרבנן להכי הוצרך לתת טעם דבשל עץ לא רצו להתיר אפילו הטלטול משום דחזותא מוכיח עליה שהיא גחלת וכל העוברים ושבים מרגישים בה וישמרו ממנה משא"כ בשל מתכת דגם שמראיה עמוק ואינו ניכר היא שורפת ומכיון שבין הטלטול בה בין הכיבוי אינו אלא מדרבנן התירו בכיבוי להדיא לסלק כל מין נזק הוא הנראה לענ"ד בכוונת הרב אם הוא פוסק כרבי יהודה דאם יפסוק כרבי שמעון דס"ל מלאכה שאין צריך לגופה פטור אין כאן שום קושי וזו היא שיטת רוב הפוסקים עיין להרב ב"י ס"ס של"ד.

הנותן שמן וכו'. ביצה דף כ"ב כדברי רבינו וכ"כ רש"י בשבת דף כ"ט אמתניתין דלא יקוב וכו' וכתבו התוס' גבי נוטל מן השמן וכו' דאינו ר"ל מפני שממהר כבוי דלא הוי אלא גרם כבוי ואינו חייב אלא היינו טעמא הואיל דבאותה שעה שהוא מסתפק ממנו מכבה קצת ומכסה אורו דלא יכול לאנהורי כולי האי כי איכא שמן מועט בנר ולכך נראה ככבוי וכו' ע"כ. וכלומר דאמטו להכי הוא חייב וכבר ביאר רבינו בדין ד' ובמקומות אחרים שגרם כבוי מותר ועיין להמגן דוד [ט"ז] והמפרשים ז"ל באו"ח סי' תקי"ד.