מעשה רקח על הלכות שבת יא:ט

הכותב ב' אותיות וכו'. משנה שם דף ע"ג.

גדולה כשתים שם דף ע"ה ת"ר כתב אות אחת גדולה ויש במקומה לכתוב שתים פטור מחק אות גדולה ויש במקומה לכתוב שתים חייב ופי' רש"י פטור שבקרשי המשכן שתים היו כותבים אחת בזו ואחת בזו כדי לזוגן כשסותרין אותן. מחק אות אחת וכו' חייב שאין מלאכת מחיקה חשובה אלא ע"מ לכתוב והרי יש מקום לשתי אותיות ע"כ.

כתב אות אחת והשלים וכו'. שם דף ק"ד תנא כתב אות אחת והשלימה לספר וכו' חייב ויש נוסח אחר כתב יד בדברי רבינו כתב אות אחת גדולה והשלים בה הספר ולפי גירסא זו נראה דרבותא אשמועינן דלא מבעיא כשהמקום אינו מכיל כי אם אות זה וכתבו דחייב דהרי כתב כמשפטו ואין לך גמר מלאכה גדול מזה אלא אפילו אם נשאר מקום חלק וכדי למלאתו האריך [או הרחיב] האות דאין זה כ"כ נוי וגם אינו שוה לשאר הכתב [ע"ד שכתב רבינו פ"ז דס"ת דין ז'] אפ"ה חייב ומדוקדק לשון הברייתא טפי לפי' זה דקתני והשלימה לספר דהוה ליה לומר והשלים לספר אלא מלתא אגב אורחיה קמ"ל דאפילו שהשלים ע"י גדולת האות הספר דהיינו כלפי מילוי המקום אפ"ה חייב ודו"ק.

הכותב ע"מ וכו'. נפלה דיו וכו' הכל בתוספתא שם פי"ב.