מעשה רקח על הלכות שבת יא:ז

הקוטם את הכנף. שם דף ע"ה כלשון רבינו ויש נוסח אחר כתב יד הקומט את הכנף.

המגרד וכו'. הרב המגיד ז"ל הכריח שצ"ל בדלי"ת ולא ברי"ש ולהכי חייב משום מחתך ולעיל פ"י דחייבו משום מכה בפטיש צ"ל ברי"ש אף דבנוסחאות שלפנינו הוא בדלי"ת שם וגם בהרה"מ ועל כרחך לפ"ז שהוא ט"ס עיי"ש ורש"י ז"ל בגמ' בשני מקומות אלו השווה העניינים ורבינו פליג עליה עיין עליו. ודע שמצאתי נוסח אחר כתב ידבמקום המגרד כתוב המודד ונראה שהיא ט"ס.

הנוטל קיסם וכו'. עיין להרב המגיד ז"ל מ"ש על רבינו מהסוגיא דפ' המביא דף ל"ג עיין עליו ותמהתי על הסמ"ג לאוין ס"ה שכתב דמסקנא דגמרא הוא עיי"ש דנראה לענ"ד דאדרבא המסקנא היא דרבנן כרבי יהודה ורבי אליעזר פליג והיכי מצינן לפסוק כר"א ודלא כרבנן וגם בהרב בעל קרית ספר פסק כן וכן בספר כלבו ז"ל ויש פנים לתרץ בדוחק וגם כי מצאתי בתוספתא שם דקתני לה בסתם חייב חטאת מ"מ משמע ודאי שהיא היפך גמ' דידן או דר"א היא דהיינו נמי הברייתא שמביא הש"ס לאותובי אר"י ותדע דבשבת פ"ז איתא להך תוספתא בפלוגתא דר"א ורבנן להדיא וגם חפשתי במ"ש התוס' בפרק חבית אמתניתין דשובר וכו' שכתבו דאוקמתת הש"ס במוסתקי אתיא אף לרבנן עיין עליהם ועם כל זה כפיפנא רישאי להרה"מ זלה"ה ודו"ק. שוב ראיתי להרב שמות בארץ בחלק כפות תמרים דף י"ג ע"ד ובס' קול בן לוי שהאריכו הרבה בענין זה עיין עליהם כי אין הזמן מספיק לעיין.