מעשה רקח על הלכות שבת י:יט

או שהפריח את העוף וכו'. תמיהא על רבינו אמאי לא חילק בין ציפור דרור לשאר עופות כדאיתא בגמ' דף ק"ו וכן הקשה הרב לחם משנה והניחו בצ"ע ובאמת דגם הרי"ף וסמ"ג והטור או"ח סי' שט"ז לא חילקו בזה ונראה היפך הגמרא דמשמע דבמסקנא הוי הכי וראיתי להרב ב"ח שם שעמד בזה ותירץ דהך שנויא דציפור דרור דחיקא הוא אלא התירוץ הוא דלצדדים קתני חיה בביבר וציפור במגדל עיי"ש ואחרי המחילה הראויה אין לך שינויא דחיקא גדול מזה דבר שלא הוזכר בגמרא אפילו ברמז לא בסוגיין ולא בפ"ג דביצה דף כ"ה ומנא לן להוליד תירוץ שלא הוזכר בגמרא ולדחות דברי הגמרא.

ולעניות וקוצר דעתי החלושה נראה דהם ז"ל הבינו דברי הגמרא בסגנון אחר וזה מכח דקשיא להו דאם איתא דמתניתין אית לן לאוקומה בצפור דרור דוקא כנראה מהמסקנא קשה טובא במתניתין דקתני צדין חיה ועוף דר"ל חוץ מן הצפור דרור דבזה ודאי אין צדין דלא מיקרי ניצוד בביבר אלא במגדל דוקא [ובברייתא נמי דקתני אין צדין עיקר איסורו משום צפור דרור] ומתניתין דקתני צפור סתם ר"ל צפור דרור דוקא ותו דדחיקא מלתא טובא לאוקומי חלוקא דעוף בביבר מקורה ושאינו מקורה וחלוקא דחיה בביבר קטן וגדול וברייתא חד ביבר קתני וכייל להו. לכך מפרשינן לה הכי דהמקשן הביא תחילה הרומיא והוא גופיה קאמר בשלמא וכו' ולפי סברתו דהוה סבירא ליה דאי אפשר לאוקומינהו בחילוק הביבר בין מקורה לשאינו מקורה השיב לו רבא בר רב הונא דאי משום הא לא איריא דמצינן לתרוצי דהכא במתניתין צפור דרור דוקא היא וכו' ובזה נתפייס המקשן בהכרח והדר התרצן האמיתי דהיינו סתם תלמודא בא לתרץ עיקר קושייתו והכי קאמר ליה השתא דאתית להכי לפלוגי בין ביבר לביבר אמאי דחקת עצמך לאוקומי חיה אחיה הא רבנן הא רבי יהודה לא מבעיא עוף אעוף דניחא לך כבר לאוקומיה בחילוק הביבר וכו' אלא אפילו חיה אחיה נמי איכא לתרוצא בחילוק כל דהוא בין ביבר קטן לביבר גדול ובהכי ניחא בין עוף בין חיה דכשהביבר קטן הרי הוא כמגדל כל מין לפי שיעור הביבר דפשיטא דאיירי באופן שיכול לתופשו כדמשמע לקמיה דבעי היכי דמי ביבר קטן וכו' ולפי זה אין כאן אלא חילוק בין ביבר קטן לביבר גדול לכל מין שיעור הביבר הצריך כדי לתופסו ומתניתין דשבת וההיא דביצה וברייתא בחדא מחתא נינהו בכל מין חיה ועוף כל אחד לפי שיעורו והיינו כדקתני רבן שמעון בן גמליאל זה הכלל מחוסר צידה אסור וכו' ונראה כפתור ופרח.