מעשה רקח על הלכות שחיטה ט:כא

ואפילו שלא מחמת נפילה. קצת קשה דלעיל דין י"ח כתב דהסימנין אינן צריכים בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותם א"כ מאי אפילו שלא מחמת נפילה דקאמר. וי"ל דהן הכי נמי דלכתחילה א"צ בדיקה בנפולה אכן אם מצינו אותם מדולדלין לא ידענו מה דינם לזה בא והשמיענו כאן דאפילו שלא מחמת הנפילה כלומר דלא מבעיא אם מצינו אותם מדולדלין אחר שנפלה דודאי יש לנו לתלות שנדלדלו מחמת הנפילה והיא טריפה אלא אפילו אם נמצאו מדולדלין סתם אפ"ה היא טריפה כיון שהטרפות הוא מצד עצמן ודו"ק.

וכן אם נתקפלו וכו'. עיין להרב ב"ח והפר"ח יו"ד סי' ל"ב ומ"מ הרואה יראה שכל הדרכים בחזקת סכנה ומ"מ לטעמו של רבינו שכתב שהרי אינן ראויין לשחיטה שהקושי מבואר דאם אינה יכולה לחיות מה לי אם ראוים לשחיטה או לאו ואם יכולה לחיות אפילו שאינן ראוים לשחיטה לית לן להטריף הבהמה כיון דסוף כל סוף היא חיה. ומצאתי להרדב"ז שנדפס מחדש ח"א סי' רל"ט שאחר שפלפל הרבה בסוגיא כתב שאין האיסור מפני שאין הבהמה חיה אלא שאין לה תקנה בשחיטה ע"כ ולפ"ז צ"ל דקים להו דלא הדרא בריא אי נמי אפשר דהן הכי נמי דאי הדרא בריא תחזור להכשרה ואנן לא איירינן אלא בעתה כמו שהיא עכשיו וק"ל ומ"ש רבינו אבל אם נתפרק וכו' שאין תרבץ הושט ראוי לשחיטה הרב רלב"ח סי' קפ"ח הרבה להקשות על דברי רבינו ובכללם הקשה דלמה נתן טעם שאין ראוי לשחיטה והרי נקיבתו במשהו אע"פ שאין ראוי לשחיטה וכו' ע"כ וי"ל שאינו דומה נקיבה לפירוק דניקב הוא טרפות גמור דומיא לנקיבת הושט שהיא במשהו אבל פירוק בעלמא בושט שהוא ראוי לשחיטה פוסל בו שהרי הוא ראוי לשחיטה אבל התרבץ לא כמבואר וק"ל.