מעשה רקח על הלכות שחיטה ט:א

אבל אם נסדק העור לאורכו וכו'. כתב מרן ז"ל דיליף לה מדין גרגרת אלא שקשה למה לא הצריך שישתייר משהו למעלה ולמטה דומיא דגרגרת ע"כ. ולזה היה אפשר שנלמד מרוב הקף דסמיך ליה דפשיטא דנשתייר וגם דומיא דניקב שסמך לו. אמנם בב"י סי' ל"ב כתב דאפשר דשאני גרגרת שהחיות תלוי בו והרב ב"ח הביא ראיה מההיא דהכה את הבהמה על ראשה והלכה על זנבה דכשר עיין עליו והרב משפטי שמואל כתב דלמדו רבינו מדין פסוקה שסתמו הוא לארכו עיין עליו ומ"ש או ניקב מותרת הכי מסקינן בגמרא דלית הלכתא כר' יעקב ומרן ז"ל למדו מדיוקא ולא ידעתי למה וכ"כ הכנה"ג ז"ל.

ובלבד שיפסק רוב היקפו. שם. ובפי' המשנה כתב רבינו רוב גבהו נראה דהיינו רוב הקיפו וכתב כן לאפוקי רוב חללו דלפעמים שהעור עב ורוב הקיפו לא הוי רוב חללו וכ"כ הרב ב"ח סי' ל"ב ופי' שני כתב דבא לומר דבעינן רוב חללו בלי שיעור עובי העור וכו' ע"כ וא"כ אילו היה כוונת רבינו ברוב חללו היה אומר בפירוש ברוב חללו ולא בלשון דמשתמע בהיפך וכ"כ הכנה"ג שם.