מעשה רקח על הלכות שחיטה ח:ד

נתוספו האונות וכו'. מבואר מדברי רבינו דאין היותרת פוסל אלא מגבה אבל מקמא בין בדרא דאוני דהיינו בצד האונות שכתב ז"ל בין מלפניה דהיינו מקום הוורדא אינו פוסל ואף כל המקום הסמוך לה שהוא עומק הלב שכתב ז"ל אינו פוסל וא"כ אם נמצאו שתים או שלש וורדות אף שכל אחת מפורדת מחברתה ואינן בדרא דאוני אינו פוסל ועוד ראיה מדין הטחול שכתב רבינו פ"ו דין כ' שכיון שאינו פוסל אם ניטל או נברא חסר כך אם נמצאו שנים אינו פוסל והכא נמי דכוותה כן נראה לענ"ד פשוט וכ"כ מרן ז"ל אלא שראיתי להכנה"ג שם שהזכיר כמה פוסקים שלא רצו להבין כן בדברי רבינו ולא ידעתי מנא להו עיין עליהם. ועוד רבינו כתב שהיתר כחסר כלומר כאילו חסר אחר נגדו ובוורדא אף אם יהיו שנים או ג' אינך יכול לחסר אלא כנגדה והרי אם חסרה כולה כשרה ומכאן אתה למד שמה שכתב רבינו פ"ו שכל היתר כנטול הוא חשוב הכוונה כאילו ניטל אף אותו האבר שכנגדו וכנ"ל עיין להפר"ח יו"ד סי' מ"א ולפי האמור יצא לנו שאם נמצאו שנים והם סרוכין מזו לזו אינו פוסל לדעת רבינו דכמאן דליתה דמי ועוד ראיה ממ"ש לקמן דמאונה לאונה הו"ל כסדרן אך אם נמצאו ג' ונסרכה מהראשונה לשלישית צ"ע אי נימא דהוי שלא כסדרן ע"פ מ"ש בדין שאח"ז והוי טריפה או דילמא דוקא באונות שדרכן בכך מקרי שלא כסדרן משא"כ באלו שהן יתירים ושלא כדרכן לא שייך שלא כסדרן ובכנה"ג שם הביא מעשה שנמצאת הוורדא חתוכה לשתים ונסרכה מחיתוך לחיתוך ונחלקו הרבנים יש מי שהכשיר ויש מי שאומר שאין בה כח להגין אך לשיטת רבינו נראה דפשיטא שהיא כשרה ועיין במפתחות הכנה"ג בס' קול בן לוי סי' נ'.