מעשה רקח על הלכות שחיטה ד:ז
Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 4:7 · מעשה רקח על הלכות שחיטה · free full Hebrew text
Open in the reader →הרי שראינו וכו'. דין זה לא נמצא בגמרא וגם מרן ז"ל לא ציין מקומו אך הרי"ף ז"ל הביאו ולימדו מהברייתא דמצא תרנגולת שחוטה או שאמר לשלוחו והן הן דברי רבינו שסמך לו דין האומר לשלוחו ואבד לו גדי וכו' אך מאי דקשיא למרן ז"ל שציין ההיא דהאומר לשלוחו וכו' מבעיא דרב דימי והרי התם דף י"ב מייתי לה מברייתא וא"כ מאי אריא מרב דימי והנה שם אמר ר' נחמן אמר רב ראה אחד ששחט אם ראהו מתחילה ועד סוף מותר לאכול משחיטתו ואם לא ראהו מתחילה ועד סוף אסור לאכול משחיטתו היכי דמי וכו' ואלא דלא ידע אי גמיר אי לא גמיר לימא רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם מי לא תניא הרי שמצא תרנגולת שחוטה בשוק או שאמר לשלוחו צא ושחוט והלך ומצא שחוט חזקתו שחוט אלמא אמרינן רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן ה"נ לימא וכו' לעולם דידע דלא גמיר וכגון דשחט קמן חד סימן שפיר מהו דתימא מדהאי שפיר הך נמי שפיר קמ"ל האי אתרומי אתרום אידך שמא שהה שמא דרס בעא מניה רב דימי בר יוסף מר"נ האומר לשלוחו צא ושחוט והלך ומצא שחוט מהו אמר ליה חזקתו שחוט. האומר לשלוחו בא ותרום והלך ומצא תרום מהו א"ל אין חזקתו תרום מה נפשך אי חזקת שליח עושה שליחותו אפי' תרומה נמי ואי אין חזקת שליח עושה שליחותו אפי' שחיטה נמי לא וכו' לעולם אין חזקת שליח עושה שליחותו וכו' ע"כ.
והשתא קשיא מאי קמבעיא ליה לרב דימי הא ברייתא מפורשת מייתי לה מקמי הכי והתוס' ז"ל כתבו אברייתא דמעיקרא תנא מצא תרנגולת שחוטה בשוק דאיכא למימר בעליה שחטוה והדר אמר דאפילו אמר לשלוחו ומצאה השליח שהיא שחוטה וכו' ע"כ ודוחק לומר דברייתא לא שמיעא ליה ואולי נוכל לומר דשפיר ידע הברייתא אך עיקר בעייתו לענין תרומה דמאי שנא גבי שחיטה דאמרינן חזקת שליח עושה שליחותו ומאי שנא גבי תרומה דלא אמרינן הכי ומכיון דפשיטא ליה מלתא שמע מינה דהלכתא היא ולכך ציין מרן ז"ל מהא דרב דימי אף שהוא דוחק לפי מסקנא דגמרא דלא אמרינן חזקת שליח עושה שליחותו והכא משום דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם.
ואין להקשות ממ"ש רבינו פט"ו דהל' אישות דהאומר לשליח צא וקדש לי אשה ומת השליח הרי זה אסור בכל אשה שיש לה קורבה וכו' וכן בהל' ערובין גבי צא וערב עלי פסק דחזקת שליח עושה שליחותו הא לא קשיא משום דבגיטין דף ס"ד אמרו כי אמרינן חזקת שליח עושה שליחותו ה"מ לחומרא אבל לקולא לא ופסקה רבינו פ"ד דהל' תרומות דאין אומרין חזקת שליח עושה שליחותו להקל אלא להחמיר ע"כ ודייקי דברי רש"י נמי במכילתין שכתב במסקנא דאין חזקת שליח עושה שליחותו דספק עושה ספק אינו עושה עיי"ש והיינו ע"פ האמור אלא דאכתי קשה למה השמיט רבינו בעיא דר' נחמן אמר רב דמסיק דבעי דידע דלא גמיר וכגון דשחט קמן חד סימן שפיר וכו' ואין לומר דכיון דפסק לעיל דין ב' דאפילו שחט בפנינו ד' וה' פעמים שחיטה כשרה והרי זו ששחט בינו לבין עצמו שחיטה הגונה אפ"ה אסור לאכול ממנה א"כ מכ"ש בשלא שחט לפנינו אלא סימן אחד דהא ליתא דהתם שחט בינו לבין עצמו השחיטה כולה ולהכי היא פסולה אבל הכא מקצת השחיטה שחט לפנינו שחיטה הגונה ואי לאו טעמא דדילמא אתרומי וכו' הוה אמרינן אף דלא ידע ואולי דרבינו לא חש להזכירו מפני שהמציאות הוא זר מצד עצמו ודי לנו במה שהזכיר דינו בסתם דמשמע לן דאין להקל.