מעשה רקח על הלכות שחיטה ג:ד

וכדי שישחוט כמו מיעוט הסימנין וכו'. רש"י ז"ל לא פירש כן הבעיא אלא ששהה אחר ששחט הרוב במיעוט אחרון וגמר שחיטתו ע"כ ונראה שפירש כן משום דקאי אדברי רבא דאם כפי' רבינו הו"ל לקבוע הך בעיא לעיל קודם דברי רבא אך רבינו נייד מפי' רש"י מכח התוספתא שהביא מרן ז"ל לקמן דין ה' דקתני שחט סימן אחד או רובו בעוף ושהה כדי שחיטה וגמרו כשרה ובריש השוחט שחט חצי גרגרת ושהה בה וגמרה בעוף כשרה וברור הוא דה"ה לרוב שנים בבהמה ע"כ ולפי רש"י צ"ל דההיא בעוף דוקא נאמרה ולענין קנה דוקא וכמ"ש מרן ז"ל ועיין לרש"י דף ל' ע"ב ובמ"ש מרן דגירסא משובשת נזדמנה להרא"ש ז"ל בדברי רבינו ועיין לרש"ל בס' ים של שלמה שם מקיים גירסת הרא"ש אף ששאר מפרשים נמשכו אחר דברי מרן ז"ל ולמ"ש מרן על הראב"ד דספקא דאורייתא היא ולחומרא כוונת הראב"ד מבוארת שאינו אלא מדרבנן כמ"ש הרב לח"מ והמל"מ ז"ל.